שח הגה"צ רבי ראובן קרלנשטיין זצ"ל: את המעשה הבא, שהתרחש לפני כמה עשרות שנים, סיפר לי יהודי מבני ברק: הוא היה עובד בחברה קדישא ובנוסף גם היה סַפָּר והיתה לו מספרה ברחוב רבי עקיבא. כיון שהיה ספר, הביאוהו לביתו של רבי אייזיק שר זצ"ל – החתן של הסבא מסלבודקא – כדי שיספר אותו.
כיון שבא אל הרב זצ"ל, ניצל היהודי את ההזדמנות ושאל אותו כמה שאלות מענייני החברה קדישא, דברים הנוגעים לנפטר. הגישה של היהודי הזה לענייני ההלכה מצאה חן בעיני הרב, ובאחת הפעמים כשסיים את מלאכת התספורת פנה אליו ר' אייזיק בבקשה מיוחדת: "כשיגיע זמני לעזוב את העולם, ברצוני שאתה הוא זה שתטפל בטהרה ובקבורה שלי", ואכן כך היה.
על כל פנים מה שנוגע לענייננו: היהודי הזה, שהיה מיוצאי הונגריה, הרגיש קירבה אל הרב וביקש לשמוע ממנו דברי חיזוק. "רב'ה" – כך הוא אמר – "אני רוצה לבוא לשמוע את שיחות המוסר של הראש ישיבה בישיבת סלבודקה". השיחות נועדו רק לתלמידי הישיבה, אבל היהודי ביקש רשות מיוחדת לבוא להיכל הישיבה ולהאזין לשיחות.
"נו נו…" אמר הרב. אבל הלה לא הסתפק בכך. "כבוד הרב, יש לי חברים, גם הם 'אונגרישע יידן' – יהודים יוצאי הונגריה מחוג חת"ם סופר, וכולם רוצים לבוא יחד אתי לשמוע את השיחות".
"טוב", הסכים הרב, "אבל קודם תביא אותם לכאן ונראה"… הם באו אליו, חבורה של בעלי בתים יקרים יוצאי הונגריה. "סליחה שאני שואל אתכם", פתח רבי אייזיק שר, "אני פשוט לא מכיר אתכם וברצוני לדעת: יש לכם אמונה?…"
הם נבהלו. האם זו שאלה ששואלים יהודי? ה' ישמור!
"כן, כן. מה השאלה, בטח…"
כעת פונה הרב אל אחד מהם ושואל: "אמור נא לי, היכן אתה עובד?" והוא עונה: "בתל אביב". בני ברק באותם ימים היתה מושבה קטנה, בקושי היו כבישים. "ואיפה אתה עובד?" שאל את השני. "גם בתל אביב", ענה. וכך ענו גם האחרים. כולם עובדים בתל אביב.
"ואיך אתם מגיעים לשם, ברגל?" – "לא, מה פתאום ברגל, יש אוטובוס קו 45 שמגיע לתל אביב ובו אנו נוסעים כל יום".
"והנהג הוא שומר מצוות?" – "לא".
״מה, הוא נוסע בשבת?! ה' ירחם!" ואז זה לא היה כמו היום שכולם תינוקות שנשבו, שהאבא כבר לא ראה ספר תורה בחיים, ה׳ ישמור. מן הסתם הנהג הזה למד בחיידר, וברבות הימים פרק עול. לא שומר שבת, לא מניח תפילין, כלום.
היהודים הללו לא מבינים מה הרב רוצה מהם ומבקשים בעדינות שיסביר להם. "אומר לכם את האמת", אומר רבי אייזיק. ״חז״ל אומרים ׳רשעים בחייהם קרויים מתים', תמה אני אפוא איך אינכם מפחדים לנסוע עם נהג מת, בר מינן. הלא הוא מת!!"
אחד מסתכל על השני. מה הזקן הזה רוצה מהחיים שלנו?! והרב מסביר: "אתם אמרתם שאתם מאמינים, ואצל חז"ל אין גוזמאות. רשעים בחייהם קרויים מתים, זהו זה! ואם יש לכם אמונה חזקה הייתם צריכים לפחד לנסוע עם מתים!
"טוב", סיים רבי אייזיק את דבריו, "אתם תמשיכו הלאה לנסוע בקו 45, אני לא אומר לכם שלא תסעו, אבל תדעו שמה שחז"ל אומרים זה קודש קדשים, תדעו שאמונה זו מציאות!"
(יחי ראובן תצוה תשע"ט)