"וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה, לִבְנִי לְיִצְחָק" (כ"ד, ד')
פעם נשאל מרן זצוק"ל בדבר שתי הצעות בשידוכים, האחד היה ירא שמים ומתמיד בעל מידות טובות, אבל לא היה לו שכל, והשני היה בעל מעלות פחות ממנו, אבל היה בעל שכל, איזה שידוך עדיף? ולקח מרן החזון איש עט ושרטט עיגול ומסביב כתב את כל המעלות, התמדה, יראת שמים, מידות טובות וכו', ובאמצע העיגול כתב 'א נאר' (טיפש) , והראה מרן החזו"א ואמר: אם אין לו שכל, אזי ההתמדה היא בלא שכל, והיראת שמים היא בלא שכל, והמידות הטובות הם בלא שכל. ובאמת זוהי גמרא מפורשת בנדרים (מא, א) דדא ביה- כולא ביה, דלא דא ביה- מה ביה, דא קני- מה חסר, דא לא קני- מה קני, והיינו שאדם שאין בו דיעה ושכל נחשב שאין לו כלום.
פעם אמר לי מרן זצוק"ל בנוגע לשידוכים שאין בהם הרבה גשמיות, "דער אייבישטער האט דאס ליב"- הקב"ה אוהב שלומדים מתוך הדחק ובצמצום, ואמרו חז"ל (חגיגה ט, ב) יאה עניותא ליהודאי כי ברזא סומקא לסוסיא חיורא.
כשהיה ויכוח בין שני מחותנים וכל אחד ביקש שהשני ישלם את ההוצאות עבור בני הזוג, אמר מרן החזו"א זצוק"ל, על מה הם מתווכחים הרי הזוג יקבל מהשמים את מה שמגיע להם, ומי שייתן את ההוצאות הוא צינור שדרכו מעבירים את הכסף מהשמים לבני הזוג, ומה אכפת לו לתת, אדרבה, כדאי לו שהוא יהיה הצינור ומדובר שהוא יכול לתת אבל מצד חמדת ממון יש לו חשבונות שהשני ייתן ולא הוא.
אחד מהמיוחדים ומהנסתרים שעוד זכה להלך לצידו של רשכבה"ג מרן החזו"א זצוק"ל בארבע שנותיו האחרונות עלי אדמות, היה הגאון רבי בן ציון פלמן זצ"ל
סיפר רבי בן ציון פלמן, ממקור ראשון- מבעל המעשה עצמו. בת ישראל נכנסה למרן החזו"א, ותינתה את מר גורלה כי היא נפגשת עם הרבה בחורים, ואין מי שרוצה אותה. כולם מסרבים לה והיא מאוד נעלבת. "וכי אני כל כך גרועה, כזאת כלומניקית, שאף אחד לא רוצה בי?!"
מרן החזו"א ענה לה בשקט, בשלווה וברוגע: תראי אני רוצה להסביר לך משהו, ותעני לי בכנות. אם לדוגמא, אני מעוניין לשלוח מכתב למשפחת פרידמן מרחוב רבי עקיבא 2, ואני אתן לך את המכתב כדי להעבירו לאותה משפחה. תלכי, ותגיעי לבניין מספר 2 שהוא בן 4 קומות, בכל קומה 3 דיירים, ואין תיבות דואר, ואין שם מתנוסס על הדלתות. אתם לא יודעים היכן בבניין מתגוררים משפחת פרידמן. מה אתם עושים?- שאל אותה מרן החזו"א.
היא שתקה.
איר לה מרן החזו"א אני רוצה לדעת מה את עושה! היא ענתה בהיסוס: אדפוק בדלת הראשונה, ואשאל האם זה פרידמן כאן".
המשיך מרן החזו"א: ואם הם יאמרו 'כאן זה לא פרידמן'? אתם תשאלו: האם והיכן בבניין מתגוררת משפחה בשם פרידמן, והם יאמרו הם מתגוררים אכן בקומה הרביעית בדירה האחרונה. דירה מס' 12. כך זה יהיה.
נשאלת השאלה, כאשר אתם שומעים מהשכן מהקומה הראשונה, שזה לא משפחת פרידמן אלא משפחת איצקוביץ, מדוע שלא תצעקו עליו בכאב ובזעם: "מדוע זה לא פרידמן כאן, מה החוצפה הזו?" וכי נורמלי לצעוק כך? ודאי שלו. מה יש לצעוק, הרי פרידמן מתגוררים למעלה, מה יש לכעוס ועל מי יש לכעוס, כאן איצקוביץ ושם למעלה פרידמן, תעלו עד קומה רביעית ותפגוש את פרידמן… מה יש לצעוק.
הגביה מרן חזון איש את קולו. תדעו לכם, שברגע שאת שומעת שמישהו אמר לך "לא" על השידוך, משמעות הדבר שזה לא השידוך שלך. את, לדוגמא, צריכה להתחתן עם אחד שקוראים לו פרידמן. וכאשר את נפגשת עם איצקוביץ, והוא אומר "לא", וכי יש לך מה לצעוק, לכאוב, להתאכזב, מדוע אתה לא פרידמן? הוא הרי איצקוביץ, אינו החתן שלך. ברגע שיגיע פרידמן השידוך יבוא לכלל גמר בשעה טובה. ברגע שהשידוך שלך יבוא, זה ירוץ.
וכך היה. ושמעתי את הדברים מפי בעלת המעשה.
(מתוך מוסף שבת קודש לך לך תשע"ט)