"אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר" (ויקרא י"ב, ב')
נכנס יהודי שנוסע לחו"ל לענין נחוץ מאוד, ואשתו לפני לידה, וביקש ברכה שלא תלד עד שישוב.
"אין ברכה כזו! היא תלד ברגע שנועד ללידה!"
בהזדמנות אמר לי רבינו: "כאשר בישרתי לחזון איש על לידת בתי הבכורה, הוא ברכני שהיא תהיה אשת חבר", אבל רבינו מברך שתהיה בת תלמיד חכם, לכאורה זו ברכה לאבא. "החזו"א אמר כי זה תואר ומהות של הבת עצמה, וגם, שאם אביה תלמיד חכם זו ברכה לה"( א.ה. והחזו"א לא בירך בת ת"ח, כי היא כבר בת ת"ח).
"וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל" (ויקרא י"ב, ג')
כל ענייני סנדקאות, הנהגות, עצות והוראות
למי שימש רבינו כסנדק לראשונה?
נכנס אברך (הרב בורר שיחי'), וביקש ברכה לבני ביתו, אמר לי רבינו: "עמו למדתי הרבה, כי אביו נתן סנדק לכולם, ולא היה לו עוד למי לתת, ורבי בינוש פינקל אמר לו שיתן לי, וזה היה הסנדק הראשון שלי. ולימים, אביו בא וביקש שכיון שאני הסנדק – שאלמד עמו, וזו טענה. ולמדתי עמו".
שאלתי: מה טעם שרבינו מוסר כוחותיו כל כך לסנדקאות, מאי כולי האי?
"זה מכפר על כל עוונותיו. החזו"א היה נוסע גם לסוף ארץ ישראל, לא בשנים אחרונות".
המשיך רבינו לפתע וסיפר: "היתה ברית והמוהל איחר, וסברתי כי הגיעה שקיעת החמה. ואמר אבי הבן כי לדעת הרב עובדיה עדיין נחשב לפני שקיעת החמה, אמרתי לו א"כ שהרב עובדיה יהיה הסנדק. והנה, היהודי שהסיעני בדרך בחזרה, שאלני מנא לי שהילד פסול (כי הוא ידע כן), והיה זה לפלא".
אם רבינו ידע שהילד פסול, האם לא ייקח סנדק?
"מה הילד אשם". אבל במעשה הנ"ל כנראה לא הגיעה לילד או לאביו סנדקאות זו.
מי הוא המשוגע, שעשירות בכסף חשובה אצלו יותר מעשירות ברוחניות?
שמעתי פלוני שואל: "רבינו הסנדק הכי הרבה בעולם, ואין לרבינו אפילו דירה משלו?"
"שאלו את אבא: הרב משמש כל כך הרבה בסנדקאות והיכן העשירות?! והשיב, שספרי 'קהילות יעקב' זו עשירות, פירוש עשירות ברוחניות. (אמרתי לרבינו, שאני שמעתי כי הוא אמר שהעשירות היא בנו היחיד, וגם בנותיו וחתניו גדולי התורה. "לא שמעתי מזה").
האם למי שמרגיש את הרוחניות נותנים עשירות של רוחניות, ואדם אחר שהעשירות הגשמית חשובה אצלו יותר, יקבל עשירות בכסף?
"מי אינו מרגיש עשירות ברוחניות, אלא אם כן הוא משוגע, ולגבי משוגעים ברכת סנדק לא מגיע להם כלל".
שאלתי: האם יש מקור לכך שסנדק יש לו כח מיוחד לברך, כך אומרים אנשים? לי לא ידוע דבר כזה.
התכבדתי בסנדקאות. ושמעתי פעם מפי רבינו ששייך לחשוב (בשם החיד"א) על ג' דברים: א' שיהיה צדיק, ב' שישמור בריתו, ג' שיתוסף בו נשמה קדושה, ורבינו אמר כי הוא מוסיף שיהיה לו אריכות ימים ושנים. ע"כ. מתי לחשוב את זה לפני החיתוך או אחרי, או בשעת החיתוך? "אין נפק"מ ואפשר בג' זמנים הללו".
ובסנדקאות יש עשירות כמבואר ברמ"א יו"ד רס"ה סי"א.
אמרתי לרבינו: שאלתי את מרן הגראי"ל מי היה הסנדק שלו, והשיב: "המוהל שלי (ונקב בשמו) היה צדיק גדול". ע"כ. האם גם מוהל צדיק גדול משפיע על התינוק? "כן. הסנדק שלי היה אבא זצ"ל, כי לא רצה שחלילה תהיה עוגמת נפש למשתתפים, כי היו שם כמה תלמידי חכמים וכאשר לא יתן להם אלא רק לאחד מהם, יכול להיות צער. היו: א' הרב דפינסק – ר"א וולקין. ב' רבי שמואל וינטרויב. ג' התורה תמימה. ד' אדמו"ר פלוני, וכולם ת"ח ורבנים מובהקים, לכן לקח לעצמו".
ענייני קדימה בסנדקאות ובכיבודים בעת הברית
מה עדיף – האם מילה בבוקר 'זריזין מקדימין', אך אז הסנדק יהיה פחות מהודר, או להמתין והסנדק המהודר יבוא רק אחר חצות?
"סיפר לי מחותני שרבי זרח ברוורמן עשה ברית לבנו, והזמין את מהרי"ל דיסקין זצ"ל. בשעה היעודה מיד אחר הנץ, המהרי"ל לא בא, אז הוא עצמו לקח את הסנדק. אח"כ בא המהרי"ל ואמר לו איר אאר גוט גיטאן (עשית כראוי). אם כן דעתו שזריזין עדיף מאדם גדול. אכן שם אפשר שסבר שגם הוא אדם גדול, ואף שמהרי"ל גדול ממנו בזה זריזין עדיף, אבל אפ' יש שניים, אחד גדול ואחד לא – הרי טובת הילד שיהיה אדם גדול, ולכן דעביד כמר וכו' ואיך שירצה יעשה".
ושוב הוי עובדה. פלוני הזמין תלמיד חכם לסנדק, אמר לו הת"ח כי יוכל להגיע רק אחרי השיעור בשעות הצהריים – האם יעשה את הברית בשעה מוקדמת עם סנדק אחר איש פשוט, כי זריזין מקדימין למצוות, או יאחר למען הסנדק החשוב? אם אכן סנדק חשוב, הווי הידור בעצם המילה, וא"כ זה שייך לנושא של זריזין עדיף מהידור, או שמא סנדק לא שייך לעצם הידור במילה? ורבינו השיב: "זריזין עדיף".
ר"מ בישיבה, אם יעשה את הברית לבנו בבוקר, לא יוכל לומר את השיעור ויהיה ביטול תורה דרבים, ואם יעשה בצהריים יוכל לומר את השיעור: "התורה ציוותה עליו זריזין מקדימין למצוות – ואינו צריך לעשות חשבונות".
סנדק צדיק זו מעלה לילד, מהו בצדיק זקן שעתה אינו בדעתו כלל – האם גם זה מעלה לילד? –"כך מקובל שגם כהאי גוונא זו מעלה לילד".
אם אביו אינו מקפיד אם לא יתן לו את הסנדק, למי ייתן – לאביו או לאדם גדול?
"אם אביו היה מקפיד – אב קודם, אבל כיון שאינו מקפיד, הרי בשו"ע יו"ד סי' רס"ד, כתוב לתת לגדול וזה עדיף".
עניינים שונים בכיבוד סנדקאות ועוד
פלוני שאל כי מכבדים אותו בסנדקאות, ואינו רוצה לקחת מחשש גאווה, ומאידך כמה גדול ענין של סנדק.
"מה שלא רוצה לקחת את הסנדקאות זה גם גאווה. שיקח את הסנדקאות".
שאלתי: האם רבינו מסכים לקבל ב' פעמים סנדק אצל אב אחד? "ה'חזון איש' לקח ב' פעמים, ואמר שמה שנאמר ברבי יהודה החסיד שלא, נאמר על האב ולא על הסנדק. אבא זצ"ל לקח, ובסוף ימיו נמנע ואמר שהרי זו צוואת רבי יהודה החסיד, ואפשר שזה היה גם תירוץ כי לא היה לו כח. אבל היתה משפחה אחת שהיו שם קפידות, ושם לקח כמה פעמיים. הנה נכדי ר' גדליה הוניגסברג שליט"א רצה לכבדני עתה פעם ב', אבל אני מפחד מצוואת ר"י החסיד ואמרתי לו שיכבד לרבי ניסים".
בהזדמנות אחרת אמר רבינו כנ"ל עם מעט תוספת: "ברבי יהודה החסיד כתוב שלא, וכן כתב הרמ"א. החזו"א כשבקשו ממנו, לקח סנדקאות פעם שניה, כנראה סבירא ליה שהטעם כמ"ש ברמ"א משום שעשירות תתחלק לעוד אנשים, אם כן זה לא שייך לסנדק לקבל או לא. אבא לקח, ובסוף ימיו אמר שהרמ"א אוסר, וזה היה תירוץ להתחמק. אני לא לוקח, מה אני צריך ליקח דלא כר"י החסיד. אבל אם יתעקש מישהו – אקח. החזו"א אמר לי שהעולם מקפיד בצוואת רבי יהודה החסיד רק על מה שהתקבל, אבל אבא הקפיד גם לגבי לא לצחצח נעליים לפני נסיעה, ולא לחזור לבית כשהלך כבר".
(מתוך הספר 'כל משאלותיך')