בפאנל מיוחד שנערך ב'יתד נאמן' סיפר ח"כ הרב משה גפני: "אספר כאן אפידוזה לא ידועה. כשבאתי פעם לבקר את מרן זצוק"ל כשכבר היה מאושפז בבית החולים, מצבו היה רגיש ומסוכן והוזהרנו ע"י נכדו ואיש אמונו הרה"ג רבי דוד שפירא שליט"א לא להפריע את מנוחתו ולא לשוחח עמו, כי זה מסוכן ועלול לטלטל את המדדים. נכנסתי לחדרו ובירכתי אותו בברכת 'רפואה שלימה'. פתאום באותו רגע הוא כאילו התעורר ושאל אותי: 'מה עם בני הישיבות? האם נותנים להם ללמוד?'
"הייתי המום, כאילו אין מחלה ואין קשיים, כל מה שמונח בראשו זה האם נותנים לבני הישיבות ללמוד. כך היה בימי חוליו, ועל אחת כמה וכמה לאורך כל השנים כשהוא ניהל ביד רמה את הנושא הזה בחכמה, מול כל ההתקפות מבית ומחוץ, ואנו רואים היום את ההצלחה שלו. עולם התורה פורח".
הרב גפני הוסיף: "חבל לנו שאנחנו לא יכולים עכשיו לדבר על הנושא הזה כולו. אבל אם תעשו את החשבון, 17 שנה שמרן זצוק"ל יחד עם גדולי ישראל התמודד בנושא הזה עם הבלתי אפשרי. אני לא יכול לפרט כי אנו עדיין בעיצומה של המערכה. אבל את המערכה כולה הוא ניהל בחכמה מול כל ההתקפות שהיו בכנסת, בבתי המשפט וברחוב. אך בסופו של דבר עולם התורה פורח ב"ה.
"כשאנחנו מדברים היום, המצב הוא 'שאי עינייך וראי'. כל התופעה הזאת שמספר הישיבות והכוללים גדל בלעה"ר, בכמות ובאיכות, זה היה יכול להיות אחרת חס וחלילה… וחשוב מאוד להדגיש: מרן זצוק"ל פחד מאוד מכל אחד שהולך לצבא. גם מי שאין תורתו אומנותו… הוא היה הקברניט שהוביל את הספינה, וכאשר הקברניט לא נמצא אנחנו יכולים לפחות לעשות את חשבון הנפש בעינינו. איך נראה היום עולם התורה, מה צורתו ומה גודלו. כולם יודעים שהכל היה על כתפיו. שהכל נעשה על ידו מול קשיים בלתי רגילים. והיום אנחנו יכולים לומר: אנו עדיין פועלים בשליחותו, ואנו בטוחים שהוא נמצא לפני כסא הכבוד, וכמו שנלחם בעבורנו כאן הוא נלחם עבורנו שם, כי לא פסו מלחמות עולם התורה".
(מוסף שבת קודש יתד נאמן)
מרגש 🙂