מעשה נורא אותו שמעתי מידידי, תלמיד חכם יקר, שכאשר הגיע לגור בבני ברק למד חברותא עם אחד שהיה שלש שנים אחר החתונה ועדיין לא היו להם ילדים, וסיפר על צערה הגדול של אשתו. "כשיצא לנו לדבר על עניני שדכנות ורמאות, סיפר הלה כי קרוב משפחתו היה השדכן שלהם. 'הוא רימה אותנו בגדול, התנהג בחוצפה. לא שילמתי לו שכר שדכנות, לא מגיע לו. הוא רימה אותנו בחמישים אלף דולר, לפחות אלף דולר ישאר אצלי'…
"ניסיתי לשכנע אותו שכידוע תשלום לשדכן זו סגולה לילדים. דיברתי איתו פעמים רבות, אך הכעס שהיה לו על השדכן לא שכך. לא הסכים בשום אופן לשלם לו. הם עשו סגולות רבות לילדים, גמ"חים, מצוות וכדומה, אך דבר לא עזר.
"עברו ארבע שנים, עברתי כולל ושכונה. והנה שמעתי בשורה נפלאה: נולד לו בן – יש 'פדיון הבן'. באתי בלי הזמנה. ברכתיו. בדרך אגב שאלתי: ומה עם השדכן? להפתעתי עדיין החזיק בשלו, אך סיפר שבשנה שעברה אשתו שכנעה אותו לשלם לשדכן. 'נתתי לו את הכסף, ואמרתי לא מגיע לך, אבל אני נותן לך'. היום יש להם קרוב לעשרה ילדים בלי עין הרע!"
('נר לשולחן שבת')