"אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה'" (שמות ט"ו, א')
ליל ששי, בבית הכנסת הספרדי המרכזי בשכונת בורו-פארק בארצות הברית. באחת מפינות בית הכנסת נשמע קול נעים וערב מזמר את הניגון הידוע והמעורר "י-ה אכסוף נועם שבת", השיר שחובר על ידי הרה"ק רבי אהרן הגדול מקרלין זצ"ל.
היה זה קולו המעורר והמרגש של הגה"צ רבי ישראל גרוסמן זצ"ל, ששהה באותם ימים בארצות הברית, לשם נסע בשליחות גדולי ישראל, לעורר נדיבי עם עבור מוסדות התורה והחינוך של 'מרכז החינוך העצמאי' יחד עם ידידו ורעו הגה"צ הדרשן המפורסם רבי שלום שבדרון זצ"ל.
ומעשה שהיה כך היה: בליל ששי בשעת לילה מאוחרת נכנס הגר"י לבית הכנסת הספרדי – השטיבלאך של בורו פארק, להתפלל תפלת ערבית. והנה בסיום התפלה פגש במקום אורח נכבד רם מעלה, ה"ה הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל, הרב מפוניבז', שכידוע היה מסתובב ומתגלגל בכל העולם לצורך החזקת הישיבה הגדולה וכל מוסדות התורה שעמד בנשיאותם.
הגר"י שמח לפגוש ולשוחח עם הגאון הנודע, אמנם מה מאוד הצטער לשמוע ממנו על יסורי הגוף והנפש שעברו עליו במשך השבוע, כאשר ביקר בבתי נגידים ועשירים כדי להתרימם, ולצערו לא עלה בידו לקבל "מתנות הראויות להתכבד". עול גדול רובץ עליו, והוא אינו מוצא מנוח ומרגוע לנפשו.
ואז, הגר"י שביקש להפיג במקצת את האוירה ולהפיח רוח תקוה ושמחה, התיישב על הספסל בצדי בית הכנסת והחל לזמר את השיר הנודע, מלא הערגה והשתפכות הנפש, וכחסיד קרלין בכל רמ"ח אבריו החל להתנועע בלהבת אש, כאשר מרגע לרגע גובר קולו העמוק. הוא המשיך בניגון עד הבית האחרון, "השבת נועם הנשמות והשביעי עונג הרוחות", כאשר כל אותה עת יושב הרב מפוניבז' לצדו אחוז שרעפים, ומאזין בשקיקה לשירתו. כשסיים את הניגון, הודה לו מאוד על ההתעוררות ושמחת הנפש שגרם לו.
באמצע השבוע, כשהגר"י ישב באסיפת רבנים ועסקנים במשרדי 'אגודת ישראל' בבורו-פארק, צלצל הטלפון במשרד. מנהל המשרד, העסקן הנודע רבי משה שרר ז"ל, הרים את השפופרת, על הקו היה הרב מפוניבז' שביקש לדעת האם הרב גרוסמן נמצא כעת במשרד…
הגר"י ניגש לטלפון, והנה שומע הוא את קולו של הרב הפונה אליו בבקשה מיוחדת: היות והוא נמצא כעת בלוס אנג'לס ועוברים עליו ימים לא קלים, בקשתו היא – אם יוכל כעת לחזור ולשיר באוזניו את הניגון "י-ה אכסוף"…
מצוה לשמוע דברי חכמים. הגר"י לא היסס ומיד התחיל לזמר את הניגון, כשכל המשתתפים באסיפה, רבנים ועסקנים, עומדים תמהים ומשתוממים למראה עיניהם ולמשמע אוזניהם… בצהרי היום – יום חול רגיל, במשרדי 'אגודת ישראל' בשכונה הגדולה בורו-פארק, מתנגן בחדר הישיבות הניגון המעורר ושובה הלב.
בשלב מסוים התחשמלה האווירה, וקהל הנוכחים התלהבו מהשיר והצטרפו יחד. "ויהיו רחמיך מתגוללים על עם קדשך"… "ויהיו רחמיך מתגוללים על עם קדשך"… ושוב זעקו, "ויהיו רחמיך מתגוללים על עם קדשך"…