נטילת ידיים על עשבים בשבת

י"ד כסלו תשע"ט- סימן של"ו סעיף ב'- סעיף ג'

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



האם מותר ללכת על עשבים בשבת?שורשים של העץ מותרים בשימוש בשבת?מדוע התירו לאדם יחף ללכת על עשבים ארוכים בשבת?האם מותר להטיל מי רגליים על עשבים בשבת?ומדוע לא טוב לאכול בגינה בשבת?שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן של"ו סעיף ב' – סעיף ג' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

כהמשך לעניין איסור השתמשות באילן בכל השתמשות שהיא, מבואר בסעיף ב', שלא רק האילן עצמו בכלל האיסור, אלא גם בשורשי האילן אסור להשתמש בשבת, ואע"פ שאין מה לתלוש בהם, בכ"א אסור, ודווקא שורשים שהם למעלה מג' טפחים מהקרקע, אבל פחות מג' לקרקע, הם כקרקע ומותר להשתמש בהם בשבת, ושורשים המטפסים ליותר מג' ויורדים ונכנסים לתוך ג' טפחים הסמוכים לקרקע, הדבר תלוי, שאותו מקום שהוא למעלה מג' טפחים, אסור להשתמש בו, אבל אותו מקום שיורד למטה מג', מותר להשתמש.

ענף שבצד אחד שווה לקרקע, ובצד אחד יש חלל תחתיו והוא גבוה ג' טפחים, מבואר, שכאשר שני צדדים מהשורשים שווים לקרקע, באותו חלק שהם שווים לקרקע מותר להשתמש, אבל אם צד אחד שווה לקרקע, ושלשה צדדים מהשורשים גבוהים ג' טפחים, אותו צד השווה לקרקע בטל לג' הצדדים האחרים, ואסור להשתמש בכל השורשים.

כללו של דבר: שורשים שהם בתוך ג' טפחים הסמוכים לקרקע, הם נידונים כקרקע ומותר להשתמש בהם, ושורשים שהם גבוהים למעלה מג' טפחים, אינם נחשבים כקרקע, והם בכלל איסור השתמשות באילן, וכן ענפים היוצאים מהאילן, אותם ענפים היוצאים תוך ג' טפחים הסמוכים לקרקע, מותר להשתמש בהם, וענפים היוצאים מעל ג' טפחים, נחשבים כאילן ואסור להשתמש בהם.

אילן העושה פירות, אלא שכל גובהו פחות מג' טפחים, מסתפק המ"ב האם יש בו איסור השתמשות בשבת, שהרי יש בו פירות ויש חשש שמא יתלוש אותם.

מותר לאדם ללכת בשבת ע"ג עשבים ואפילו שתולש אותם, בכ"א אינו מתכוון, ואין בזה פס"ר כיוון שלא מוכרח שיתלוש, ומביא המ"ב, שאסור לרוץ מהר ע"ג עשבים ארוכים, דבזה יש פס"ר שיתלשו, וכן יש צד במ"ב, שלא ילך במהירות על העשבים מחמת שזה אולי פס"ר שיתלשו העשבים, ואדם ההולך יחף בעשבים ארוכים שיש חשש גדול שיתלוש את העשבים כיוון שהם נדבקים לכפות רגליו, מותר, כיוון שלא מוכרח שהם יתלשו וגם אינו מתכוון ומותר.

אסור להשקות צמחים בשבת משום זורע ומשום חורש, ולכן, אדם הנמצא בגינה ורוצה ליטול ידיו לאכילת לחם ומתחתיו יש צמחים, אסור ליטול ידיים ע"ג הצמחים, כיוון שמשקה את הצמחים, ואע"פ שלא מתכוון לכך, יש בזה פס"ר שישקה אותם, ועי"ז יתחזקו הצמחים ויגדלו, ואם הצמחים לא שלו, הוי פס"ר דלא ניחא ליה, ויש מקילים ויש מחמירים.

מותר להטיל מי רגליים על העשבים, וכן מותר לשפוך עליהם משקים שאינם מצמיחים, ולכן מותר לשפוך עליהם יין חזק וכדומה.

בבה"ל הק', אם נאמר שהסיבה שהשקייה אסורה היא משום זורע, אז אותם משקים שאינם מצמיחים אין בהם משום זורע, אבל אם נאמר שזה משום חורש, הרי הוא מרפה את הקרקע, ומה נ"מ בין מים לבין שאר משקים, ומדוע פטור בזה? ואומר הבה"ל, שמא אסרו רק דברים המועילים לגידול.

לא יאכל אדם בגינה בשבת, כיוון שבקושי אפשר להיזהר שם משפיכת מים, ומביא המ"ב, שזה הכל בגינות שמותר לטלטל בהם, אבל בגינות שאסור לטלטל בהם, ממילא אסור להביא לשם אוכל ושתייה.

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים