מתי מחלקים את פרשיות נצבים וילך לשני קריאות ?

כ"ג אלול תשע"ט - סימן תכ"ח- סעיף ד'- סעיף ה'

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



מתי יוצא שקוראים את פרשת מצורע לפני פסח?איזה פרשה קוראים בקביעות לפני שבועות? ואיך מחלקים את קריאת האזינו?שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן תכ"ח סעיף ד' – סעיף ה' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

בשנה פשוטה קוראים פרשת 'צו' לפני פסח, ובשנה מעוברת קוראים פרשת 'מצורע', חוץ מ'בה"ח מעוברת' ומבאר המ"ב, שזה סימן, הה"א הוא ראש השנה שחל ביום חמישי, והחי"ת מורה שאותה שנה הייתה חסרה, דהיינו, שחשוון וכסלו היו שניהם חסרים, ובאופן כזה, קוראים פרשת אחרי מות לפני הפסח, והרמ"א מוסיף עוד, 'וה"ש מעוברת', וזה גם סימן, הה"א הוא ראש השנה שחל ביום ה', והשי"ן מורה שאותה שנה הייתה שלימה, דהיינו, שחשוון וכסלו היו מלאים, וכוונתו, שגם בזה יש תוספת של שבוע אחד, וקוראים לפני פסח פרשת אחרי מות.

לעולם קוראים פרשת במדבר לפני שבועות, ופרשת ואתחנן קוראים לאחר תשעה באב, ונצבים לפני ראש השנה, ולכן, כשראש השנה ביום שני ושלישי שיש שתי שבתות בין ראש השנה לסוכות, צריכים לחלק את נצבים וילך, כדי שיקראו וילך בין ראש השנה ליוה"כ.

קוראים האזינו בין כיפור לסוכות, וסימן לזה 'בג המלך פת וילך', ומבאר המ"ב, בג המלך, דהיינו, ראש השנה שחל בימי ב' או ג', פת וילך, פת היא לשון פתות פתים, מחלקים את וילך לשני קריאות, נצבים קריאה אחת, וילך קריאה שנייה, אבל כשראש השנה ביום ה' ו', אז אין בין ראש השנה לסוכות אלא שבת אחת, שקוראים בה האזינו, א"כ נצבים וילך יחד לפני ראש השנה, והסימן לסדר הקריאה בשנה פשוטה הוא 'פקדו ופסחו', פקדו הכוונה צו, לשון פקודה, ואז פסחו, ולמעוברת, 'סגרו ופסחו', דהיינו, לשון מצורע מסוגר, שקוראים מצורע לפני פסח, וסימן לקריאת במדבר הוא 'מנו ועצרו', לשון מניין בני ישראל, קודם במדבר, ואח"כ חג השבועות, וכן קריאת ואתחנן הסימן הוא 'צומו וצלו', צומו הכוונה תשעה באב, ואח"כ צלו ואתחנן, וכן סימן לניצבים הוא 'קומו ותקעו', קומו הוא לשון תקומה, ואח"כ ראש השנה.

במקדש היו קוראים פרשת האזינו כל יום ויום, והיו קוראים אותה בזמן המעמדות, ויש בה תוכחה, וחילקו אותה בסדר מיוחד, ואת אותו סדר כך אנחנו מחלקים, והחלוקה הייתה באופן שהיו קוראים את השירה פעם אחת לששת ימי השבוע, וסימנך 'הזיול"ך' האזינו, זכור, ירכיבהו, וירא, לו חכמו, כי אשא, עד סוף השירה, והשביעי היה קורא מסוף השירה עד סוף הפרשה, וחלוקה זו אנחנו עושים רק בשבת ולא בשני וחמישי.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים