השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן רמ"ח סעיף ד' [בחלקו האחרון]
- דין המפליג בספינה וההולך בשיירא בשבת -
יצא בשיירא סמוך לשבת והגיע לעיר המוקפת חומה, מהו השיעור המותר לו ללכת בעיר? | האם לראות פני חבירו או לצאת לסחורה נחשב "דבר מצוה"?
אדם הצריך לצאת בשיירא במדבר באופן שקרוב לוודאי שיצטרך לחלל שבת, הדבר תלוי מתי הוא רוצה לצאת, בג' הימים הסמוכים לשבת אסור לו לצאת, כיון שהוא מצווה לדאוג לשמירת השבת שלא יבוא לחלל שבת גם במצב של פיקו"נ, אבל בג' הימים הראשונים של השבוע שהם שייכים לשבת הקודמת, בהם אדם לא מצווה לדאוג שלא לבוא לידי חילול שבת, ואם אח"כ הוא מגיע לידי חילול שבת, זה פיקו"נ ואין איסור, ואם הולך לדבר מצוה, מותר לו לצאת לדרכו אפילו בער"ש ממש.
אדם שיצא בער"ש בשיירא, והגיע בשבת ע"י לעיר המוקפת חומה, והוא מחוץ לתחום, מותר לו ללכת בכל העיר ולא רק בד' אמות, ומבאר המ"ב, שכיוון שהוא הולך לדבר מצוה ובנוסף לזה היה פיקו"נ, מותר, וה"ה אם יצא בג' הימים הראשונים של השבוע שיצא בהיתר, ג"כ מותר לו להלך בכל העיר, והעיקר שיצא בהיתר.
הרמ"א אומר, שאם הולך לדבר הרשות, מותר לו לצאת בג' הימים הראשונים של השבוע, ולדבר מצוה מותר אפילו בג' הימים האחרונים של השבוע כגון העולה לארץ ישראל, ומוסיף הרמ"א, דה"ה אדם הרוצה לראות פני חבירו, או לעסוק בסחורה ואפילו להרווחה בעלמא, ומבאר המ"ב, שזה לא דבר מצוה שמתירה לו ללכת את כל העיר, אלא זה דבר מצוה שמותר לו לצאת מהבית אפילו בער"ש, אבל כדי שכל העיר תחשב לו כד' אמות, צריך דבר מצוה גמור, וכגון העולה לא"י.
המ"ב שיש החולקים וסוברים, שכדי לצאת מהבית בג' ימים הסמוכים לשבת, צריך דבר מצוה גמור וזה לא נקרא דבר מצוה גמור.
סימן רמ"ט
- דינים השייכים לערב שבת -
שיעור "הליכה" האסור בער"ש | מה הדין כאשר נוסע שיעור זה ברכב? | טעם האיסור | באיזה אופנים מותר ללכת שיעור זה?
אסור לאדם ללכת בדרך מרחק של ג' פרסאות בערב שבת, וג' פרסאות זה תלוי בשיעור של זמן, דהיינו שליש מהיום, וממילא אסור לו לצאת לדרך באופן שיגיע למחוז חפצו בשליש מהיום, ואם נוסע בעגלה ויספיק יותר מג' פרסאות, מותר, והדבר הקובע הוא שליש מהיו שבשליש מהיום הוא צריך להיות במקום שבו הוא שובת בשבת, וטעם הדבר הוא כדי שיגיע לביתו בעוד היום גדול ויוכל להכין צרכי שבת, ואפילו שהולך לביתו, כיוון שלפעמים בני ביתו לא ידעו שהוא מגיע לבית, ולא יכינו עבורו צרכי שבת, המ"ב אומר שמהאי טעמא, היום שרגילים להכין צרכי שבת ברווח, אין את הטעם הזה.
בג' אפשרויות מותר לו ללכת יותר מג' פרסאות:
א. מכינים צרכי שבת ברווח.
ב. מקום שבו הוא לא יוכל להכין צרכי שבת כגון מקום סכנה.
ג. כאשר שלח להודיע שהוא מגיע וממילא יכינו לו צרכי שבת.