משרת גוי שעשה מלאכה בשבת עבור עצמו – האם מותר למעסיקו להנות ממנה?

סימן שכ"ה - סעיף י"א- סעיף י"ג

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



גוי שהדליק נר בשבת, האם מותר ליהודי להנות מהנר?

כיצד יתכן שמותר ליהודי להאכיל את בהמתו מעשבים שתלש גוי בשבת מן המחובר? מה הדין באופן שגוי עשה מלאכה עבור יהודי ואינו מכיר את היהודי, האם מותר להנות ממלאכה זו? ואם היהודי רואה שהגוי עושה מלאכה עבורו, האם צריך למחות בו? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן שכ"ה סעיף י"א - סעיף י"ג במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

גוי שעושה מלאכה עבור ישראל, הדבר תלוי, אם מדובר במלאכה שכרוכה באיסור דאורייתא, אסור לכל היהודים להנות מאותה מלאכה בשבת, ואם מדובר במלאכה שאסורה רק מדרבנן, המלאכה אסורה רק לאותו יהודי שהמלאכה נעשתה עבורו, אבל לשאר יהודים שהמלאכה לא נעשתה עבורם, מותר, אבל כשהגוי עשה מלאכה עבור עצמו, אין איסור ליהודי להנות ממלאכה זו, אבל גם בזה כאשר הגוי והיהודים מכירים, יש חשש שירבה בשבילו, ואע"פ שהגוי עשה את המלאכה שלא בפני היהודי, בכ"א אם הגוי יודע שהיהודי צריך את אותה מלאכה, אסור, והדוגמא שהשו"ע מדבר עליה היא, בגוי שתלש עשבים מן המחובר לצורך אכילת בהמתו, ואם היהודי והגוי מכירים, אסור ליהודי להשתמש באותם עשבים לצורך האכלת בהמתו, כיוון שחוששים שמא הגוי יתלוש גם בשביל היהודי, אא"כ מדובר במלאכה שאין בה חשש שמא ירבה בשבילו, כגון גוי שהדליק נר לצורך עצמו שלא שייך בזה שמא ירבה בשבילו, שהרי הנר כבר מודלק ונר לאחד נר למאה, וכן גוי שעשה כבש לרדת בו, שישראל יכול להשתמש בכבש, כיוון שגם בזה אין חשש שמא ירבה בשבילו, ואם היהודי והגוי לא מכירים, מותר ליהודי להשתמש בעשבים שתלש הגוי, אבל הוא צריך להיזהר מאיסור מוקצה באופן כזה שלא יניח את הבהמה ליד העשבים, שהרי יש חשש שמא היהודי יקח בידיים מהעשבים ויאכיל את הבהמה, ויעבור על מוקצה, אלא צריך להטות את הבהמה בצורה כזאת שהיא תלך אל העשבים ללא שהיהודי יגע בה.

דן המ"ב באופן שבשעת עשיית המלאכה הגוי לא ידע שהיהודי צריך את אותה מלאכה, האם מותר ליהודי להשתמש במלאכה זו, ואומר, שאסור דגזרינן שבזה שנהנה ממלאכתו, ירגילו לכך בשבת אחרת, ובעת הצורך יש להקל בזה.

המ"ב מביא, שכמו שמבואר בסעיף י' שיש מי שאומר שהנאה כזאת שהייתה יכולה להיעשות גם ללא המלאכה שהגוי עשה, אין איסור הנאה ממלאכת הגוי, כגון שהבהמה יכולה לתלוש לבדה את העשבים מהמחובר והגוי לא הועיל לה, א"כ גם בזה מותר, ובשעת הדחק אפשר לסמוך על המתירים.

באופן שהגוי אומר במפורש שהוא עושה בשביל היהודי, גם אם הגוי לא מכיר את היהודי, אסור ליהודי להשתמש בזה בשבת, ואפילו אם הגוי לא אומר במפורש שהוא עושה לצורך היהודי, אבל אם ניכרים הדברים שהוא עושה לצורך היהודי, כגון שהדליק נר בבית שהיהודי נמצא בו, והגוי הלך, ניכר הדבר שהדליק הגוי לצורך היהודי, אסור ליהודי להשתמש באותו נר, והמ"ב מביא, שזה הכל כאשר הגוי הלך, אבל אם הגוי נשאר להשתמש בנר, אע"פ שהשתמש בנר אח"כ, מותר ליהודי להשתמש, כיוון שאיגלאי מילתא שהוא הדליק את הנר עבור עצמו ולא עבור היהודי.

גוי שעושה מלאכה עבור בהמת יהודי, כגון שליקט עשבים מהמחובר עבור בהמת היהודי, א"צ למחות בו, אבל אם רגיל בזה צריך למחות, ומבאר המ"ב, כיוון שהגוי עושה זאת מיוזמתו, אא"כ הגוי רגיל לעשות כך, שאז זה הערמה ואסור.

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים