לאחרונה התייחס רבינו הגר"ח קניבסקי שליט"א לתופעה החדשה, כשחדשים לבקרים יוצאים ספרי הלכה או אגדה ותלמוד עם איורים שונים או תמונות של אותו הנושא [ואגב נציין כי לאחרונה יצאה יצירה נפלאה העשויה להועיל מאוד ללומדי הלכות עירובין – 'פני המשנה ברורה', מפרי עטו ומכחולו של הצייר הנודע ר' יוני גרשטיין שליט"א, ספר מהודר בפורמט אלבומי ובו כ-300 ציורים הממחישים ומפשטים הלכות מורכבות אלו, ואשר זכה להתעטר בהסכמות של רבנים חשובים ונודעים].
וכך מסופר בעניין זה בגיליון 'דברי שיח': אל מעונו של רבינו נכנס מחבר ידוע עם ספר הלכתי חדש, בסוף הספר צירף המחבר ציורים שונים להבנת הנושא בו עוסק הספר. רבינו שליט״א התייחס לכך ואמר, כי לפני שנים רבות הוא ראה תנ״ך בהוצאת דפוס ישן, ובשער הספר יש ציור של משה רבינו ואחיו אהרן הכהן… וכן של שמואל הנביא (והוסיף כי אחד המדפיסים שהיה עם הארץ צייר שני שמואל: שמואל א' ושמואל ב'…) והוסיף כי גם בביתו יש ספר עם ציור עתיק דומה.
ואמר רבינו: האמת היא שאף אחד – בוודאי לא הצייר – יודעים בבירור כיצד היה מראה פניהם של חכמי הדורות הקודמים; אכן, אין שום איסור לצייר אותם אם הדבר מסייע ללומדים. אלא שצריך לזכור שזה לא מראיהם האמיתי.
כיוצא בזה אמר, כי נשאל פעם אם יש חסרון במה שהוציאו משניות מצוירות כדי להקל על הלומד, בפרט כשיש נושאים קשים של כלאים או אהלות שהציורים מאוד מקלים על הלומד, והשיב שבוודאי אין שום איסור ואדרבה, יש בזה מצוה של זיכוי הרבים. והזכיר כי כבר בגמרות וילנא שלנו יש בהרבה מקומות ציורים בגליון הגמרא, והראשון שבהם בעירובין דף כ, ע"ב.
ונציין דבר בעתו, כי בספר 'אוצר פלאות התורה' בפרשתנו (כי תשא עמוד תתל״ט) מביא כדלהלן: שאלתי את הגר״ח שליט״א בענין מה שמצינו בספרים ישנים ועתיקים שמצויר על שער הספר (שער בלאט) ציורים של משה רבינו ואהרן הכהן, ולפעמים יש ציורים של האבות הקדושים והנביאים, האם יש בזה זלזול בכבוד האבות והנביאים הקדושים מחמת שהציורים הם בדויים ושקריים, או דלמא אין בזה חשש זלזול. והשיב בכתב בזה הלשון: 'זה רק משל ואין חשש', עכ"ל.
"אמנם בשו״ת דבר שמואל סימן רמ״ז כותב כי אין דעתו נוחה מזה כלל: 'ואיך נערוך אותם במעשה ידינו בחפצנו, כל האדם כוזב בצורות מדומות, בזויות כוזבות, ומשתנות כל אחד לפי העולה על דעתו באותו פרק, באותו מקום ובאותה שעה' וכו' עכ"ד".
יש להוסיף שיש כמה שערים, שציירו את משה רבינו עם קרניים כמו של בהמות, ע"ש הכתוב "כי קרן עור פניו"… הביאור הפשוט הוא שמדבור במדפיסים גויים, והציירים שציירו את התמונות היו גויים, וציירו כפי הבנתם הדלה…
הנה לדוגמא ציור בספר האור החיים הקדוש, שימו לב לקרניים:
יש אפילו ציורים שהם כל כך מוזרים ולא ראויים, שאין להעלות על הדעת שמדפיסים של ספרי קודש הדפיסו בצורה כזו, וזה פלא גדול!