השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן רמ"ב סעיף א' [בחלקו השני]
- להזהר בכבוד שבת -
יש לו מעט כסף, ואם יקנה צרכי שבת ישאר ללא כלום, כיצד ינהג? | מדוע לא מכבסים בגדים ביום שישי? | מה חשיבות העניין לאפות חלות בבית לשבת, יותר מאשר לקנות מהמאפייה?
אדם שיש לו מעט מאוד כסף, יוציא את מעט הכסף שיש לו ויקנה בזה דברים לענג את השבת, ואע"פ שאח"כ לא ישאר לו כלום, יבטח בהקב"ה, והקב"ה ישלים לו את מה שהיה ממקומות אחרים, ויותר מזה, גם אדם שאין לו שום דבר, ויש לו כלים, יכול למשכנם ותמורתם ללוות כסף, חייב ללוות כסף ע"י שממשכן את כליו, כדי לקנות צרכי שבת, ואמר הקב"ה "לוו עלי ואני פורע", אא"כ אדם שממש אין לו כלום, אין לו כסף, או שאין לו אפשרות ללוות מאחרים או משום שאין מי שילווה לו, או משום שאין לו משכונות, עליו נאמר "עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות".
תקנת עזרא הסופר שהבגדים שלובשים בשבת יהיו נקיים ומכובסים, ויכבסו אותם ביום ה' בשבת, ולא בערב שבת, כי בערב שבת עסוקים בהכנת צרכי השבת, ויש ב' שיטות שמובאות בשעה"צ, האם תקנת עזרא הייתה לכבס לצורך שבת, או שתקנתו הייתה שלא לכבס בער"ש ממש אלא בה' בשבת, ובין כך ובין כך מבואר, שמכבסים בה' בשבת.
נוהגים ללוש כדי שיעור חלה בבית, לעשות מהם לחמים לבצוע עליהם בשבת ויו"ט, והוא מכבוד שבת ויו"ט, ואין לשנות, ומבאר המ"ב, שהטעם הוא משום כבוד שבת שהעיסה תהיה טרייה, ועוד טעם, כיוון שחוה איבדה את חלתו של עולם, דהיינו, אדם הראשון היה מוגדר "חלתו של עולם", והיא חטאה בער"ש, וכדי לכפר על כך, נהגו ללוש שיעור חלה ביום שישי בדווקא.
יש שכתבו, שבמקצת מקומות נהגו לאכול "מוליתא" שקוראין "פשטידא" בליל שבת, זכר למן שהיה מכוסה למעלה ולמטה, ולא ראיתי לחוש לזה, ובבה"ל דן מה הענין לאכול בשבת זכר למן הרי בשבת לא ירד מן, ובכ"א המ"ב מביא, שכך היה המנהג.