הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א
מנהגו של רשכבה"ג מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א הוא למיין בעצמו את מאות מכתבי השאלות שמקבל ומשיב עליהם, בקדימות של תלמיד חכם, כהן, לוי וישראל, וזהו מפני שמרן שליט"א סבור שמדין "וקדשתו" יש להקדים את הכהנים גם במשלוח מכתבים.
אנו נקרא השבת בפרשת השבוע את הפסוק "וקדשתו כי את לחם אלקיך הוא מקריב". ואמרו חז"ל (גיטין נט, א): "וקדשתו לכל דבר שבקדושה, לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון". מדברים אלו, וממקורות נוספים בש"ס שמובאת הלכה זו, נראה שצריך לכבד את הכהן דוקא בפניו, אך לא כשהכהן אינו עומד לפנינו.
הגאון האדר"ת זיע"א, רבה של פוניבז', מיר וירושלים, כותב בספרו "חשבונות של מצוה", שהוא תמה על דברי ידידו, רבינו בעל החפץ חיים זיע"א, הכותב שהמדבר לשון הרע על כהן, עובר על מצות עשה של "וקדשתו". והדברים אינם נראים, כיון שלא שייך לכבד אדם שלא בפניו.
המעיין בספר חפץ חיים יראה שרבינו החפץ חיים עצמו נגע בנקודה זו החפץ חיים כותב בספרו שאם מדבר לשון הרע על הכהן, והוא גינהו בפניו, עובר על "וקדשתו". הרי שהחפץ חיים בעצמו סבר כך, שעיקר מצות "וקדשתו" נאמרה רק כשהכהן נמצא בפנינו, אך לא כשמדבר לשון הרע שלא בפניו. ואמנם ב"באר מים חיים" כתב שאפשר שגם שלא בפניו עובר איסור, שכיון שראינו שכל כך הקפידה התורה על כבוד הכהן, אפשר דבזה שמטה אוזנו ושומע את בזיונו או מחרפו שלא בפניו, עובר ג"כ על מצוה זו.
לפני שנים, שאלתי את רשכבה"ג מרן שר התורה שליט"א לפשר מנהגו, להקדים ולענות בתחילה לכהנים על מכתבי שאלותיהם, שברי בפשטות שייכת מצוה זו רק לכבד את הכהן בפניו, אך לא כשהכהן לא נמצא לפנינו. גם כדברי החפץ חיים שכשמחרף את הכהן בפני אחרים, עובר על מצוות "וקדשתו", אך לא מצינו שצריך לכבד את הכהן כשהאדם נמצא בינו לבין עצמו, ללא שום אדם אחר וללא הכהן.
ההשלכה ההלכתית בדבר תהיה אם יש לפני אדם מספר מכתבים והוא מתכוין לשולחם בדואר בבת אחת, אזי אם יש בקדימות מכתב הכהן משום "וקדשתו", מצד האדם, שהישראל צריך לכבד את הכהן גם שלא בפניו, אזי יצטרך המשיב להשיב קודם לכהן, למרות שבסופו של דבר יגיעו כל המכתבים כולם לדואר ביחד.
אך אם במקרה זה אין מצוה של "וקדשתו", כיון שאין הכהן נמצא לפני האדם, אם כן רק כשכתיבת המכתב תביא לכך שהמכתב יגיע לכהן לפני האחרים, צריך להקדים את השבת המכתב לכהן. וזה מהדין האחר של דיני קדימה לכהן בכל עניני טובה. אך אם מבחינת שליחת המכתבים והדואר, יגיעו כולם בשווה, אז לא שייך לכבד את הכהן בעצם כתיבת מכתב אליו לפני האחרים, כשהוא עצמו אינו יודע מכבוד זה ואינו מתכבד בכך. ואכן זכיתי שמרן שליט"א פילפל עימי בענין, ולענין זה הסביר שהוא מקדים את הכהנים, מפני שלפעמים קדימות ענייתו למכתבים, גורמת שהמכתבים נשלחים לכהנים לפני הישראלים.
בפרשת השבוע נלמד על קדושת ורוממות הכהנים ועל המצוות והאיסורים המיוחדים שניתנו לכהנים. לא רק אנו, שומרי התורה, המאמינים בני מאמינים, יודעים על מעלת ויחודיות הכהנים, אלא כך הוברר בכל רחבי תבל, בעשרים השנים האחרונות. במחקר גנטי שנמשך מספר שנים, נמצא גן משותף אצל כהנים. 80-70 אחוז מהם נושאים ב- D.N.A. (די.אנן.איי.) שלהם גן משותף בשכיחות גבוהה. הגן המשותף נמצא אצל כהנים אשכנזים וספרדים, מרוקאים ותימנים, כהנים מתוניס וגם מפולין וליטא, מהונגריה ומכורדיסטן.
ד"ר אברהם עמאר, מנהל היחידה לסיווג ותאום רקמות, ומאגר מידע לתורמי מח עצמות בבית החולים הדסה עין כרם, מספר שנמצא גן משותף אצל כהנים ללא הבדלי מוצא, אשכנזים וספרדים, תימנים, רוסים ותוניסאים. 80-70 אחוז מהם נושאים ב D.N.A. שלהם גן משותף בשכיחות גבוהה שאין כמוה בשום קבוצת אוכלוסיה אחרת.
אצל יהודים שאינם כהנים, ואצל גויים, אפשר למצוא את הגן הזה בשכיחות של 5% בלבד. הגן הזה מעיד על היות הכהנים בני אותה משפחה, צאצאיו של איש אחד שהוא אבי המשפחה, כשכל הקורא בתורתינו הקדושה יודע שהכהונה החלה באהרון הכהן, וכל בניו אחריו הם כהנים.
המחקר נערך על ידי ד"ר ד. גולדשטיין מאוניברסיטת אוקספורד, וד"ר ח. בן עמי מבי"ח רמב"ם בחיפה. ראש הפרוייקט בארץ הוא פרופסור קרל סקורצקי (ראש המחלקה לנפרולוגיה בביה"ח רמב"ם וראש המחלקה לביולוגיה מולקולרית בביה"ס לרפואה) פרטי המחקר שפורסמו בכתב העת המדעי NATURE מאשרים את הידוע לנו כבר מהתורה הקדושה על משפחת הכהונה, ועל ההשתייכות אליה העוברת מדור לדור רק מאב לבן וממנו לבנו וכן הלאה. בת כהן שבעלה אינו כהן, בניה אינם כהנים. ואכן, ואכן אצל בנים אלו לא ימצא הגן המשותף. הסיבה המדעית לכך פשוטה: הגן המשותף הזה נמצא בכרומוזום Y. כרומוזום זה נמצא רק אצל האנשים ולא אצל נשים. את הכרומוזום מקבל הילד בתורשה מאביו בלבד, ואותו הוא יעביר רק לבניו. רק נכדים מצד אביהם נושאים את הגן המעיד על השתייכותם למשפחת הכהנים. הקביעה ההלכתית של התורה מוצאת את ביטויה ב- D.N.A. הנמצא בכל תא בגופו של כהן הנושא את חותם הגן. כהנים הנפוצים בעולם בכל גלויות ישראל נושאים בגופם את חותם כהונתם. שמעתי את פרופ' קרל סקורצי מסביר ש"האפשרות לטעות סטטיסטית במחקר זה, היא לא אפשרית. מדובר בענף גנטי ששמר על עצמו ברצף גנטי במשך 106 דורות". פרופ' קרל סקורצקי עצמו הוא כהן וגם הוא עצמו משתייך לענף הגנטי של הכהנים, הנחשב לענף הגנטי בעל הרציפות הגדול ביותר בעולם שנבדק.
והנה גילוי מסעיר, עליו מספר ד"ר אברהם עמאר. מדע הגנטיקה יודע לספר לנו כי הגן משתנה שינוי זעיר כשהוא עובר מדור אחד למשנהו. שינוי זה ניתן לצפייה ועקב כך אפשר לקבוע לפי גודל השינוי כמה דורות עברו מאבי המשפחה, בעל הגן המקורי.
כל ילד שלמד חומש-רש"י בחיידר אינו זקוק כמובן למחקר מדעי כדי לדעת שאהרן הכהן היה בן 83 בזמן יציאת מצרים, והוא אבי כל הכהנים. ובכל זאת, אנו מעט סקרנים לראות אם גם מומחי הגנטיקה יגיעו לאותה מסקנה. ובכן, המחקר המדוקדק העלה כי בממוצע עברו מאה ושישה דורות מאבי משפחת הכהנים עד היום. כדי להגיע אל אבי משפחת הכהנים. עלינו להכפיל מספר זה באורך שנותיו של דור אחד. זה כמובן אינו מספר אחיד, כי כהן אחד נולד לאביו בן העשרים בעוד כהן אחר נולד לאביו בן הארבעים.
נהוג לחשב שלושים שנה בממוצע כשנות דור. מכפלה של 30 שנה ב-106 דורות שווה 3160 שנה, בעוד יציאת מצרים היתה לפני 3300 שנה לערך, החישוב (הממוצע) של המחקר קלע כמעט בדיוק לימיו של אהרן הכהן כפי המובא בתורתנו הקדושה. לא מפיהם אנו חיים, אך אין ספק שמדובר במחקר נפלא.
(מתוך 'יתד נאמן' יום רביעי ג' אייר ע"ט)