סיפר נכדו של מרן הרה"ק שלמה מסאסוב זצ"ל: באחת השנים ירדו גשמים רבים ולא היו יכולים לשבת בסוכה. מרוב צער וכאב על שאינו מסוגל לקיים מצות סוכה כדבעי, היה מרן שרוי בצער. בהתאוננו על שככה עלתה לו, סירב לאכול ולישון במשך כמה ימים, עד שנחלש וחששו אנשי שלומו לשלומו. איש לא העז לשכנעו שיטעם קמעא וישיב נפשו, זולת הרבנית הצדקנית מרת מלכה ע"ה, שנכנסה לחדרו והביאה עמה צלוחית לפתן.
משראה מרן שהיא מגישה לפניו דברי מאכל, קרא בכאב: "אני שואל אותך, איך את אומרת לי לאכול בשעה שהקב"ה רוגז עמנו, שהרי כך שנינו בדברי חז"ל (סוכה ב, ט) על ירידת גשמים בסוכות 'למה הדבר דומה, לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך עליו קיתון על פניו' ובגמרא (סוכה כט.) שהוא כמו שאומר לו האדון לעבד 'אי אפשי בשימושך' ואיך אני יכול לאכול?!".
דברים אלו אמר מרן בהתרגשות כה גדולה, עד שכל הנוכחים באותה שעה בקודש פנימה הרהרו בתשובה ולא היה שם אדם שהצליח לכלוא את בכיו. אדהכי והכי, האיר מרן פניו ושלח את משמשו לבדוק אם עדין יורדים גשמים. עד מהרה שב המשמש ובשורה טובה בפיו, כי פסקו הגשמים ונתפזרו העבים. אזי, נכנס מרן בשמחה עצומה לסוכתו ועמו קהל חסידיו שבהתעוררותו עשאם כברייה חדשה.
"זו כוחה של תשובה אמיתית" – סיים הרה"ק מסאסוב – "כי משעורר זקני את כל הנוכחים לתשובה, מיד סר רוגזו של הקב"ה ונתרצה למצוותיו של בני ישראל".
אווירא דארץ ישראל
גם כשלא ירדו גשמים בסוכות, קר היה מזג אווירה של בעלזא בעונה ההיא ואנשים מן השורה נאלצו לחמם את הסוכה, על אחת כמה וכמה שלא היו מסוגלים לשבת בה בשופי לאורך שעות רצופות. ומרן, שלא כשאר אינשי, לא חלי ולא מרגיש בקרירות ואף לא היה זקוק שיחממו את הסוכה. לתמיהת מקורביו, הסביר פעם: "בסוכה יש אווירא דארץ ישראל ובארץ ישראל עדיין אינו קר בתקופת תשרי".
דברים אלו סיפר כ"ק מרן מהר"א זי"ע לגבאים כשהפצירו בו באחת השנים שלא יישב שעות רבות ורצופות בסוכה – כדרכו להאריך בה שבתו רוב שעות היום - בשל הקור העז ששרר באותה שנה.
עוד סיפר להם מרן מהר"א באותה הזדמנות: בטשערנוביל המנהג שנכנסים לאוהל קבורת הצדיקים בלי מנעלים. באחת השנים, ביומא דהילולא של זקני הרה"ק רבי מרדכי מטשערנוביל זי"ע, החל בכ' באייר, הגיע בנו, זקני הרה"ק רבי אהרן זי"ע, לציון שבעיר אנטיופקא, ובאותה שנה שרר קור עז. הגבאים שחששו לבריאותו, הפצירו בו שלא יאריך בתפילותיו בתוך הציון, אך הוא לא השיב להם מאומה. כשיצא, אמר להם: "במקום קבורת הצדיקים שורר אווירא דארץ ישראל ובארץ ישראל כבר חם בשלהי חודש אייר".
כיצד מרקדין
נשגבה היתה עבודת קדשו של מרן בשעת ההקפות בשמחת תורה, ובחוש היה ניכר עליו שאינו מצוי בעלמא הדין וראשו מגיע השמימה. בלתי ניתנת לתיאור היא אותה עבודת קודש, שכן אף הוא עצמו התבטא ואמר שאינו יכול להגיד מה הוא פועל באותה שעה. וכפי שאמר פעם: מה שאני פועל בשעת ההקפות בשמחת תורה אינני יכול להגיד, אבל זאת אומר, שכל התפילות הנדחות שלא היתה להן עליה ולא באו למקומן בימי הרחמים והרצון, אני מעלה אותן למעלה למעלה בשעת הריקודים וההקפות.
בעת עריכת השולחן בליל שמחת תורה, לאחר הקידוש, היו מכריזים ואומרים אצל רבוה"ק מבעלזא בזו הלשון: "מען זאל שטיין מיט ישוב הדעת. עס איז די אונטערשטע נאכט פון די הייליגע טעג" (= שיעמדו עם ישוב הדעת, זה הלילה החותם של הימים הקדושים). תחת אחד השיחים, התבטא כ"ק מרן מהר"א ז"ע, כי זקנו, מרן, הוא שהנהיג מנהג זה. אף הוא נהג כן עד עלותו לארץ ישראל, כאן חדלו מלהכריז, מפני שבחוץ לארץ עדיין יש יום טוב שני של גלויות ונמצא שהשפעת הימים הקדושים נמשכת יום נוסף.
פעם התבטא מרן לאחר שמחת תורה ואמר: "בעלי בתים אומרים שלאחר פסח נותרים תפוחי אדמה ושומן ואחרי סוכות נותרת גיגית של כביסה... ואני אומר, חלילה וחס, כשחולף יום טוב, נשארת התעוררות לתורה וקדושה בשביל השנה כולה".
(מתוך "יחיד בדורו"- כ"ק מרן האדמו"ר השר שלום מבעלזא זי"ע)
מרוב צער וכאב על שאינו מסוגל לקיים מצות סוכה כדבעי, היה מרן שרוי בצער, סירב לאכול ולישון, עד שנחלש וחששו לשלומו. איש לא העז לשכנעו שיטעם קמעא וישיב נפשו
מסירותו לקיום מצות סוכה של כ"ק מרן האדמו"ר השר שלום מבעלזא זי"ע
הכרת הטוב על הלוואה, האם זה מותר?
"עד דלא ידע" - השנה עושים את זה נכון!
חבילות של עשרת אלפים דולר צנחו על הדלפק. "איי דונט בליב איט", אמרה הפקידה ומיהרה לטלפון...
"מבצע! במקום ארבעים – שישים שקלים לקילו"!!
תענוג ווינאי מוגזם...
"המוכר בדק את תוצאות ההגרלה וברק עלה בעיניו..."
"אני מתלבט לרגע להיכן יכול היה להעלם האשראי, ואז - נקישה בחלון..."
"המלצתי בחום על הנהג האדיב. טעות קטנה אבל קריטית עשיתי..."
"מעטפה עם המחאה בסך 12 אלף דולר מארה"ב, הייתה בדרך אלינו..."
הכנתי לו מיטה וכשנכנס לחדר אמר לי: "אתה יודע שאש"ל בלי לינה זה אש?". לא הבנתי באותו הרגע...
"סיכמתי עם הבבא סאלי, שמה שהאויבים רוצים לעשות לישראל, שיעשו בינם לבין עצמם!"
13 נפשות, 2.5 חדרים, ואמונה אחת גדולה
"תגיד לי, מה חלום החיים שלך?", שאל נציג רשת הסופרמרקט...
האסיר שמע, 'נדלק' והצהיר: "מקבל על עצמי לשמור שתי שבתות!"
''אין לך מושג איזו השגחה פרטית הייתה עכשיו!"
גם על אוכל שרוף אפשר להחמיא...
המקום היחיד בעולם, שאפשר להחליף בו רכב בטעות, כאילו זה כובע...
"בחור צריך ללמוד בכיף!"
"אני כמו רואה אותו לידי, אדום כולו, מתחנן ללא מילים: אנא מחול לי!"
השבוע הייתי עד שמיעה מכלי ראשון, לסיפור שלא ניתן להישאר אדישים מולו"
"אם עשיתי עבירת תנועה – צריך להתייחס אלי כמו מחבל חמאס?"
מרגש: נתן לבנו את השטר האחרון שבכיסו כדי לנסוע לישיבה -
ישועות כאן ועכשיו!
"נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתְךָ" - ליום השנה של מרן הגר"ש בעדני זצ"ל
מרגישים תְּקִיעוּת בחיים? תבדקו אם האור אצלכם דולק!
הפקיד עצר אותם: "הטיסה כבר סגורה!". הם עמדו נבוכים. "שבת בקייב? איך??"
"לא אעשה קידוש עד שמשמשי ישוחרר ויתייצב כאן!"
יושבים כל הגויים באו"ם, ואף אחד לא עושה מאומה!"
חצי שעה המתין בתור - החזיר את המוצרים ויצא מהחנות...
כשהדרייבר פגש סוכן נסיעות מארצות הברית...
"כל השפע הגיע אלי, דווקא אחרי ששמטתי את המושכות!"
בדמעות רותחות, בלב שבור ורצוץ אמר: "ברכות יש לנו כבר למכביר! אנחנו שבעים מברכות... אני צריך 'הבטחה!' ברורה ומפורשת..."
"לפתע הגיע השכן לבניין. הרגשתי איך ה' נתן לי כוחות לעמוד בניסיון!"
תוך כדי הקריאה בתורה, סגר את ספר התורה והכניסו לארון!
את הכותרות של העיתון מומלץ לקרוא! את הפרשנות שאח"כ - לא!...
"אדם שמבקש מכל הלב - תמיד הקב"ה ישמע לתפילתו!"
חמשת העובדים הגויים קיבלו מכתב פיטורין. היהודי לא!
מקור החוסן הנפשי והגבורה היהודית - הוא כאן!
ההורים פשוט נלחמים, שהילדים שלהם ילמדו בכיתה שלו...
"כאשר אדם צריך לישועה שיברך בכוונה 'שהכל ויוושע"
איך יכול יהודי לישון, כשישראל נמצאים בצרה ובשביה???
מה יש לי לחשוב על מחר, כשאיני יודע מה יהיה מחר!?
קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה