במנהגי המהרי"ל מובאת הוראה של רבו, מהר"ש מנוישטט: משנכנס אלול, כשכותב אדם אגרת שלום לחבירו צריך לרמוז בהתחלתו שמבקש עליו להשיבו לטוב השנה העתידה לבוא, על דרך "בשנה טובה תכתב ותחתם", או "תולה ארץ על בלימה, יטיב לך כתיבה וחתימה", וכהאי גוונא. וכן נהג מהרי"ל עצמו. וכן נהג בן דורו הצעיר ממנו, אף הוא רבהּ של נוישטט, בעל ה'תרומת הדשן', שפותח תשובות רבות בברכה לקראת השנה החדשה: "תכתב ותחתם לשנה טובה". וכך אנו מוצאים גם בתשובות תלמידו, מהר"י ברונא.
מנהג זה אינו מובא בדברי הרמ"א, אך הובא באליה רבה, באר היטב ובמטה אפרים, ובדורות האחרונים אנו מוצאים כבר רבים מחכמי האשכנזים שנהגו כן. ובספר ליקוטי מהרי"ח כתב רמז לדבר: ו'ישאלו א'יש ל'רעהו ל'שלום – ראשי תיבות 'אלול'; כלומר, בחודש אלול צריך לברך את איש את רעהו בברכת שלום מיוחדת, הכוללת ברכה לשנה החדשה. ובספר ארחות רבינו, מסופר שמשעה שבֵּרכו את חודש אלול בשבת שלפני ראש חודש, היה רבנו בעל הקהלות יעקב זצ"ל מברך ב'כתיבה וחתימה טובה'.