מנהג ישראל, שכשכותב אדם לחברו מכתב או איגרת שלומים בימים אלו, שמוסיף לברכו בברכת 'כתיבה וחתימה טובה' או 'שנה טובה ומתוקה' לקראת ימי הדין הבעל"ט. וכן מצינו בתשובות ומכתבים של גדולי ישראל שכתבו כן.
ברוז'ין, נדבורנה וסקולען נוהגים להוסיף: "א גוטע כתיבה וחתימה טובה".
יש שנהגו לאחל כן בראש המכתב, וכן נהג המהרי"ל, ומאידך מצינו בשו"ת 'עבודת הגרשוני' (בהקדמה) שנוהגים לאחל בסוף המכתב. וב'סידור היעב"ץ' (דיני חודש אלול ס"ב) וכן ב'מטה אפרים' כותבים שאפשר לכתבו בתחילת המכתב או בסופו.
ממתי מתחילים לברך?
מנהג העולם לאחל ולברך כן במכתבים ששולחים מראש חודש אלול ואילך, ובליקוטי מהרי"ח (דיני ומנהגי חודש אלול) מביא רמז על זה, לפי ש'אלול' הוא ר"ת ו'ישאלו א'יש ל'רעהו ל'שלום, וישאלו הוא לשון שאלה ובקשה, היינו שמבקש איש על רעהו לשלום. ואילו ה'קהילות יעקב' זצ"ל התחיל לברך כן מעת שבירכו את חודש אלול ('ארחות רבינו').
ומנהג החסידים לאחל כן כבר מחמישה עשר באב, לפי שמבואר בספרי החסידות כי מחמישה עשר באב מתחילים ימי התשובה, וכמרומז במזלו של חודש מנחם אב שהוא 'אריה' – ר"ת א'לול ר'אש השנה י'ום הכיפורים ה'ושענה רבא, היינו שבחודש מנחם אב נרמזים גמר ושלמות החתימה בהפתקא טבא של הושענא רבא. וכן המנהג בטשערנאביל וסקווירא בכתיבת מכתבים מחמישה עשר באב שמאחלים ברכת 'כתיבה וחתימה טובה'.
בספר 'רזא דעבדא' (עמוד נז) כותב רמז על זה, כי 'חמישה עשר באב' עולה מכוון כמניין 'כתיבה וחתימה טובה'.
ומנהג חסידים ואנשי מעשה שבימי הרחמים נכנסים לצדיקי הדור להתברך מפיהם לקראת הימים הנוראים, שהיו מוסיפים בפתקאות ברכת 'כתיבה וחתימה טובה'.
בכתב או בעל פה?
במנהגי ספרד לא מצינו שהיו כותבים כן באיגרות ומכתבים, רק מנהגם כשפוגשים איש את חברו לאחל לו ולברכו בפה 'תזכו לשנים רבות', והשומע עונה 'נעימות וטובות'. וכוונת העונה, כי מה יהיה לו בהרבה שנים אם הם יהיו שנים של צער ויגון ('כתר שם טוב').
בחב"ד נוהגים הן לאחל באגרות ומכתבים ברכת 'כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה', וכן מברכים בפה איש את רעהו, כיון שברכתו של כל איש ישראל חשובה, ובפרט בחודש אלול שהוא רחמים ורצון.
שליחת כרטיסי ברכה
בספר 'כתר שם טוב' מביא את המנהג לשלוח כרטיסי ברכה למכרים וקרובים בברכת 'לשנה טובה' או 'כתיבה וחתימה טובה', ומשבח את המנהג, כי זה מביא אהבה ושלום בין אדם לחברו ומקרב הדעות, וכפי שהכיר מקרוב אצל כמה אנשים שהייתה קטטה ביניהם, וכאשר קרבו ימי השנה החדשה ושלח אחד לחברו כרטיס ברכה והשני החזיר לו את ברכתו, עשו שלום ביניהם.
ומצינו לכמה גדולי ישראל שלא החזיקו במנהג זה, כיון שמקורו מן הנוצרים ששולחים כרטיסי ברכה ביום אידם.
להארות והערות ניתן לפנות למכון 'המנהג' במייל: [email protected]