הרב צבי וינברג
"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְֹרָאֵל… לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד" (שמות כ"ז, כ')
כתב בעל הטורים: 'תצוה' בגימטריא 'נשים צוה', רמז להדלקת הנר לנשים חובה בשבת. והנה במשנה מסכת שבת (פ"ב מ"ו) שנינו: "על שלוש עבירות נשים מתות בשעת לידתן, על שאינן זהירות בנידה בחלה ובהדלקת הנר".
ובתוס' רעק"א על המשניות (שם אות ו), הקשה מדוע לא כתוב 'ובנר' כמו שכתוב לגבי חלה, שלא נאמר בה 'ובהפרשת חלה'? ותירץ שהתנא בא לרמז, למה שמובא בתיקוני זוהר שבעל הבית יתקן את הנרות, ואשתו תדליק, ולכן כתוב "ובהדלקת הנר", שהיא רק מדליקה, אבל התיקון של הנרות לא מוטל עליה אלא על הבעל.
ובגמ' שבת (כג:) מובא: "אמר רב הונא, הרגיל בנר הוויין לן בנים תלמידי חכמים", ובפשטות כוונת הגמ' על נר חנוכה. ובספר "מועד לכל חי" (לרבי חיים פלאג'י זצ"ל סי' כז סעי' כה) כתב, שכיון שסגולת נר חנוכה היא לבנים תלמידי חכמים, א"כ אף לאשה יש שייכות בסגולה הזו, ולכן היא תכין את השמן ואת הפתילות לבעלה שידליק.
(קב ונקי)