"וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו" (בראשית ל"ז, א')
בספר הישר (ריש פ' וישב) מובא שבתקופה זו בשנת מאה ושש שנים לחיי יעקב בשנה העשירית לבוא יעקב מפדן ארם, ותמת לאה אשת יעקב בת אחת וחמישים שנה במותה בחברון, ויקברו אותה יעקב ובניה במערת שדה המכפלה אשר בחברון אשר קנה אברהם מאת בני חת לאחוזת קבר.
והנה בילקוט שמעוני (וישלח אות קלג) מביא בשם מדרש ויסעו, שכאשר ראה עשיו שיעקב ובניו יושבים שבעה על מיתת לאה, בא עליהם בחיל גדול וכו'.
ומלבד יעקב ובניו היו שם ומאתים עבדים שלהם, וכיון שראה יעקב לעשיו שהחציף פניו לבוא עליהם למלחמה להרוג אותם בתוך הבירה והיה מורה עליהם חצים, עמד יעקב על חומת הבירה והיה מדבר עם עשו אחיו דברי שלום ריעות ואחוה ולא קבל ממנו עשו.
מיד ענה יהודה ליעקב אביו: 'עד מתי אתה מאריך עמו דברי שלומים ואהבה, והוא בא עלינו כאויב לבוש שריונים להרגנו?'. כיון ששמע כן משך (יעקב) בקשתו והרג לאדורם האדומי, ועוד משך קשתו והכה לעשו בכסל ימנית, ואז נחלה מן החץ, ונשאוהו בניו והרכיבוהו על עַיִר והלך ומת שם באדורין, ויש אומרים לא מת שם.
וכ' הזית רענן שם שהיש אומרים שלא מת שם סוברים כמו דאמרינן בסוטה (יג.), שבזמן קבורת יעקב הרג חושים בן דן את עשיו.
בראשית
מעניין חזרתי אחורה בזמן
כל הדמויות שלמדנו עליהם בבית ספר
תודה גדולה!