הרב משה גרין
קידוש ליל שבת וקידוש יום השבת – יש לערוך 'במקום סעודה', כלומר, בסמוך לאכילת סעודה. וכתבו הפוסקים שכל מאכל העשוי מחמשת מיני דגן נחשב כסעודה; ואף יין – במקרה שאין מאכלים ממיני דגן, העדיפים על היין – נחשב כסעודה, כיון שהיין 'סועד את הלב'. ויש הסוברים כי יש לשתות 'רביעית' יין נוספת מלבד זו של הקידוש, ולכתחילה יש להחמיר כדעתם.
אולם, יש החולקים וסוברים, שיין אינו נחשב כלל כסעודה לעניין זה, ולכן אין להקל ולהחשיב את היין כסעודה כי אם בשעת הדחק, ובקידוש הלילה יתכן שאין לסמוך על כך אף בשעת הדחק. ולדעת המקֵלים ביין, יש אומרים שאף מיץ ענבים נחשב כסעודה לעניין זה, ויש אומרים שמיץ ענבים אינו נחשב כסעודה לכל הדעות.
יש שכתבו שתמרים אף הם נחשבים כסעודה לעניין זה, כפי המבואר בדיני ברכות הנהנין (שו"ע או"ח רח, יז) שהמברך עליהם ברכת המזון יצא ידי חובתו, מטעם שהם מזינים את הגוף בדומה למיני דגן. והגר"א נהג לקדש בסמוך לסעודת פת בלבד, ולא 'מיני מזונות' או יין.
[שו"ע רעג, ה, משנ"ב כב, כה, כו ו־כז, שעה"צ כט, וביה"ל ד"ה כתבו; ביאורים ומוספים דרשו, 29, 31 ו־33]