השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
לעניין מה מועילה בניית אצטבא בסמוך לכותל? • האם ניתן למעט את גובה הכותל ע"י הנחת ספל? • מה הדין באופן שבנה שני אצטבאות אחת ע"ג השנייה? • ובאיזה אופן 'זיז' ממעט את גובה הכותל? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שע"ב סעיף ט' - י"א במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
כותל שגבוה י' טפחים שנמצא בין שתי החצרות, והוא מפריד ביניהם שלא יוכלו לערב יחד, ובנה אצטבא, דהיינו, הגבהה, למטה בצד הכותל, ומאותה הגבהה עד ראש הכותל אין י' טפחים, מבואר בשו"ע, שאם באותה הגבהה יש ד' על ד' טפחים, היא מועילה להשתמש בכל הכותל, אבל זה לא חשוב כפתח שיהיה אפשר לערב שתי החצרות יחד, וכדי לחבר יחד את שתי החצרות, רק סולם שמגיע עד ראש הכותל או עד ג' טפחים סמוך לראש הכותל, מתיר לאחד ולחבר את שתי החצרות, אבל הגבהה מועילה רק להתיר להשתמש ע"ג הכותל, ואומר המ"ב, שהיא מתירה להוציא כלים מהבית, ולהניח אותם ע"ג הכותל, ולא אומרים שהכותל הוא רשות נפרדת ואסור להניח שם את כלי הבית, אלא קמ"ל, כיוון שנוח להשתמש שם, מותר להניח שם את כלי הבית.
אם אין ד' על ד' טפחים בהגבהה שהוא בנה למטה בצד הכותל, זה לא מועיל להוציא את כלי הבית ולהניח אותם על ראש הכותל, כיוון שלא נוח לעמוד באצטבא שאין בה ד' על ד', וא"כ הכותל נחשב כרשות בפני עצמה.
כותל גבוה י' שעומד בין שתי חצרות, ורצה למעט אותו מגובה י' והניח שם ספל, והספל מיעט את גובה י' של הכותל, מותר להשתמש כנגד המיעוט, וכפי שמבואר בסעיף ט', שהגבהה בצד הכותל לא מתירה לחבר את שתי החצרות, אלא מתירה רק שיהיה מותר להשתמש ע"ג ראש הכותל, ובלי אותה הגבהה, היה אסור להשתמש ע"ג ראש הכותל, וכיוון שע"י ההגבהה הכותל נח לתשמיש, מותר להוציא אפילו את כלי הבית לאותו מקום, ובלבד שיחברנו בטיט, וכמבואר בסעיף ח', שסולם שהוא לא קבוע אלא אפשר לנייד אותו, הוא לא מתיר, ואינו מערב את שתי החצרות, וכן לענייננו, אם הספל אינו קבוע, הוא לא יכול להתיר להשתמש גם ע"ג ראש הכותל.
בנה שתי אצטבאות אחת ע"ג השנייה, אם בתחתונה יש ד' על ד', והיא ממעטת את גובה י' של הכותל, מותר להשתמש ע"ג ראש הכותל, ואם יש רק בעליונה ד' על ד', אבל בתחתונה אין ד' על ד', הדין הוא, שאם המרחק בין שתי האצטבאות הוא פחות מג' טפחים, מחברים את שתי האצטבאות, והאיצטבא העליונה לבד לא מספיקה בכדי להתיר ולהשתמש על הכותל, כיוון שהיא גבוהה מהארץ, ומיעוט באוויר לא שמיה מיעוט, ומה שממעט את גובה הכותל, זה מיעוט שמחובר לקרקע, ומדובר שהתחתונה סמוכה לקרקע בתוך ג' טפחים, והעליונה היא תוך ג' טפחים לתחתונה, אע"פ שבתחתונה אין שיעור ד', כיוון שבעליונה יש ד' על ד', שתי האצטבאות נחשבות לאחת, ומבאר המ"ב, שזה כמו אצטבא שצרה מלמטה ומתרחבת מלמעלה, ואם מלמעלה יש ד' על ד', זה מועיל להתיר להשתמש ע"ג הכותל, אבל לא מועיל להתיר שיערבו יחד.
זיז שיוצא מהכותל, ומהזיז עד ראש הכותל אין י' טפחים, אבל הזיז הוא גבוה, והניח סולם כל שהוא שאין בו ד' על ד', אבל דרך אותו סולם אפשר להגיע אל הזיז, הדין הוא, שהוא ממעט את גובה הכותל, אבל אם השליבה התחתונה גבוהה מהארץ ג', זה מיעוט באוויר, ואין למיעוט חיבור עם הקרקע, ואינו יכול למעט את גובה הכותל, וכן הסולם צריך להיות מכוון עד הזיז ולא בצד, ואם הכותל לא גבוה כ' טפחים, מספיק זיז אחד שמניחו באמצע, שהרי אין גבוה י' עד הזיז, ולא גבוה י' ממנו עד ראש הכותל, אבל אם הכותל גבוה כ', צריך שני זיזים, אחד בתוך י' התחתונים, ואחד למעלה ממנו בתוך י' העליונים, ולא מועיל סולם כל שהוא, אלא צריך שיהיה הסולם רחב ד', ואם הזיז נמוך מי', מועיל סולם כל שהוא, ואז אם יש ממנו עד ראש הכותל פחות מי', הוא מתיר להשתמש ע"ג ראש הכותל, וכן אם הזיזים אחד מעל השני, א"א להניח סולמות מאחד לשני, אלא צריך שאחד יהיה מכוון מהצד, ואז אפשר להניח סולם גם כלפי הזיז העליון.