הגאון רבי יעקב גולדברג שליט"א סיפר בשיחה ל'יתד נאמן' את המעשה הנפלא הבא, המלמד על כוחה של תפילה, ובפרט בעניני שידוכים.
בת מסויימת לא התקבלה לסמינר ובביתה הצטערו מאד. האווירה וצורת הבית השתנתה ללא היכר, האב היה ממורמר והאם בוכייה, וכמובן הבת בעצמה. הבית התדרדר ולא תיפקד, עד שיום אחד פנה הרב לאחד מגדולי הדור וסיפר לו המתרחש בביתו והסיבה שגרמה לכך. השיבו הרב: לבכות על העבר זוהי תפילת שווא. מי אומר לך שהיא צריכה בכלל ללמוד בסמינר? שתהיה בבית, תהפוך לעקרת בית נפלאה, ובמקום לחשוב על העבר, שתתפלל על העתיד, על החתן שיהא לה בעתיד.
חזר האבא לביתו וסיפר את הוראת אותו גדול. וכך עשו. הבת נשארה בבית ושמרה על אחיה הקטנים, סידרה את הבית בכל יום, הכינה ארוחת צהריים, וכשאמה חזרה מעבודתה הבית היה נוצץ ויכלה לנוח מעט אחרי עבודתה ולתפקד ברוגע בערב. ביתם נהפך לבית שמח. ובד בבד למדה הבת אחה"צ ובערב מקצוע שיוכל לעזור לה לפרנס את ביתה שתבנה בעז"ה, והתפללה רבות שתזכה בבן תורה אמיתי.
כעבור שנים הגיעה הבת לפירקה והחלו להגיע הצעות שידוכים. אולם כששמעו שאיננה לומדת בסמינר נפלו כלעומת שבאו. לקח האב יוזמה לידיו והלך לישיבה מפורסמת והתעניין בבחורים הטובים. ראה בחור מתמיד שעשה רושם מצויין, רשם את שמו וכתובתו וניגש לאבי הבחור ישירות וסיפר לו על בתו ועל מעשיה. כששמע אבי הבחור שהבת איננה לומדת בסמינר רצה להוריד את השידוך, אולם אבי הבת שידלו שהכל נעשה בהוראת גדול, וכל ימיה התפללה לשידוך שכזה, ובוודאי שיראו ס"ד מרובה.
אבי הבחור השיבו שידבר עם בנו, ואם יסכים הוא לא יתנגד. כששמע הבחור שהבת לא למדה בסמינר פסל את הרעיון מיד. הפציר בו אבי הבת שייסע עמו לאותו גדול שהורה לעשות כן, וכי אין ספק שיראו הרבה ס"ד בזכות התפילות שהתפללה הבת כל השנים. לבסוף לא יכול היה הבחור לסרב והסכים לפגישה אחת. כשנפגשו הסבירה לו הבת את פסקו של הרב וסיפרה על תפילותיה המרובות וברכת אותו גדול שתמצא בעל ת"ח.
שאל הבחור האם היא זוכרת את התאריך המדוייק שבו החלה להתפלל על זיווגה. השיבה: "בוודאי, היה זה בט"ו בחודש חשון שנה פלונית". הבחור החוויר ואמר במבוכה: "דעי לך כי יודע אני שזהו הזיווג האמתי שלי". והסביר: "אני הייתי מבטלני הישיבה, לא פתחתי כמעט ספר, וביטלתי תורה אף ממי שהיה במגע עמי. עד שיום אחד בלא סיבה הנראית לעין הרגשתי חשק נורא ללמוד תורה, וכך נעשה השינוי עד שנהפכתי למתמיד הישיבה. לא ידעתי מה הביאני למהפך העל טבעי, ממש נס גלוי, אולם היום אני יודע. יום זה היה ט"ו בחודש חשוון באותה שנה, ביום שהתחלת להתפלל על זיווגך ותפילתך התקבלה"…
כעבור כמה פגישות שתו 'לחיים' והוקם בית גדול לד' ולתורתו.