ממעיין החסידות – הרב מנחם שטוב
"אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ" (בראשית ט,יג)
מספר רבי יעקב יוסף מספינקא זצוק"ל: נסעתי פעם עם זקני הקדוש, ה"חקל יצחק", למעיינות מרפא ברומניה. בעת שהייתנו שם הגיע מולנו אובלנדער רב ודיבר עם ה"חקל יצחק" בדברי תורה. בין הדברים, שאל על מה שנאמר בפרשת "ויסכרו מעינות תהום", ואומר רש"י "כשנפתחו כתיב כל מעינות וכאן אין כתיב כל, לפי שנשתיירו מהם אותן שיש בהם צורך לעולם כגון חמי טבריא".
ושאל: "מובן לי מפני מה צריך לעשות זכר למעשה בראשית או זכר ליציאת מצרים, אך מפני מה צריך לעשות בעולם זכר למבול?"
אמר לו ה"חקל יצחק": "זו שאלה טובה, ואיזה תירוץ יש לך?"
אמר לו אותו הרב, בשם זקן אחד: "לפעמים קשה להסביר לאדם כיצד הקב"ה, שהוא א-ל חנון ורחום, הביא מבול לעולם, לכן השאירו את המעיינות החמים, וכאשר באים לשם אנשים בחופשות הקיץ ורואים איך מתנהגים שם, זו כבר לא שאלה מפני מה היה המבול".
הוסיף ה"חקל יצחק" על דבריו את הנאמר בכתובות: "היו בה מומין ועודה בבית אביה האב צריך להביא ראיה, שמשנתארסה היו בה מומין הללו ונסתחפה שדהו נכנסה לרשות הבעל, הבעל צריך להביא ראיה שעד שלא נתארסה היו בה מומין אלו והיה מקחו מקח טעות, דברי ר"מ, וחכמים אומרים במה דברים אמורים במומין שבסתר אבל במומין שבגלוי אינו יכול לטעון ואם יש מרחץ באותה העיר אף מומין שבסתר אינו יכול לטעון מפני שהוא בודקה בקרובותיו".
והסביר: כתוב "בשר בשדה טריפה לא תאכלו" כי כאשר אדם בביתו, הוא יודע מה הוא קונה ובאיזה הכשר, ויכול להקפיד על כשרות וקדושה ושאר עניינים, אך כאשר יוצא החוצה, הוא מקל לעצמו, ועל כך באה האזהרה שגם בשדה, מחוץ לביתו, שיקפיד על המאכלות שלו ושאר ענייני הקדושה.
ועל כך באה המשנה ואומרת שאם יש מרחץ בעיר, ששם מתגלים המומין שבסתר, יש להיזהר ביותר על הקפדות בכשרות וצניעות, כי לא יוכל לטעון אחר כך שזה היה מקח טעות, כי שם מתגלים המומין שבסתר.
(מתוך הספר שיח יעקב יוסף)