מאת: יעקב לוסטיגמן
כשאתה יושב בעמדת ניהול בכירה, לפעמים אתה צריך לקבל החלטות לא נעימות. ככה זה בחיים. עם הסמכות מגיעה גם האחריות, ומי שיראת ה' נוגעת ללבו, צריך לדעת להתנהל באחריות גדולה עם הסמכות שניתנה בידיו.
זכיתי להכיר יהודי יקר, שעומד בראש ארגון ענק המעסיק מאות עובדים. ביום מן הימים הוא סיפר לי, כמשיח לפי תומו, שלצערו הרב הוא נאלץ לפטר את אחד העובדים.
"למרות שאני יושב על כס המנכ"ל כבר שנים רבות", הוא אמר לי, "אני אף פעם לא התרגלתי לנושא הזה. הייתי משלם הרבה מאוד כסף, כדי שמישהו אחר יהיה זה שיפטר עובדים במקומי בשעת הצורך.
"אבל אין ברירה. כשחייבים חייבים, ובסך הכל אני מנהל עסק שהוא לא פרטי שלי, אלא שייך למישהו אחר, ולכן אני גם לא יכול להיות נדיב על חשבונו ולהחזיק בארגון עובדים שהפכו עם הזמן למיותרים.
"אם אני יכול", הוא מוסיף, "אני משתדל להעביר את העובד למשרה אחרת בתוך הארגון, שבה הוא יביא יותר תועלת וכך אחסוך מעצמי את הצורך לפטר אותו, וממנו את עגמת הנפש הגדולה הכרוכה בתהליך כזה של פיטורין וחיפוש עבודה חדשה. אבל קורה לפעמים שאין ברירה, והפיטורים ממש בלתי נמנעים…".
עד כאן לא חידשנו שום דבר. אנשים מפוטרים, זה קורה לרובנו במהלך החיים…
מה שמיוחד בסיפור של המנכ"ל הזה, זה מה שאני הולך לספר לכם עכשיו. האיש הזה, המנכ"ל היקר שעליו אנחנו מדברים, קבע לעצמו חוק בלתי כתוב שאותו הוא אינו מפר לעולם!
הוא לא מפטר עובדים ביום רביעי!
וגם לא ביום חמישי!
על אחת כמה וכמה שהוא לא עושה זאת ביום שישי!!
אצלו בארגון, הפיטורים מתבצעים רק בימים ראשון, שני ושלישי…
למה?
"כשמפטרים אדם מהעבודה, הוא נתון בהתחלה בהלם. לאחר כך הוא מתאושש מעט ומתחיל לחפש עבודה חדשה. בימים הראשונים הוא נסער וחסר מנוחה, עד שהוא מתרגל למצב ומתחיל למצוא כיוונים שונים לעבודה אחרת.
"אני לא רוצה שאדם שעבד בארגון שלי יצטרך לעבור שבת קשה כל כך, שבה הוא עדיין בהלם או שהוא עדיין בתסכול גדול וחוסר ודאות. לכן אני ממתין עם הפיטורים עד לאחר השבת, ורק אז מודיע לו על כך, זהו פרט קטן, אבל פרט חשוב למשפחת העובד.
עוד מנהג טוב אימץ לעצמו המנכ"ל, זו ההשקעה הקטנה בעובד שמפוטר. כשמפטרים עובד, הוא מסביר, יש תקופה מסויימת שיש להודיע לעובד מראש. בד"כ זה בסביבות 30 יום מראש. בד"כ אני אומר לעובד, שאני מאשר לו במשך תקופה זו, לא להגיע, או להגיע מקצת מהימים בלבד לעבודה, וזאת כדי שבזמן הזה, שהוא עדיין מקבל שכר מלא, הוא יוכל ברוגע, לחפש מקום עבודה אחר.
האם זה עובד? מתברר שכן. לא פעם אנשים שכבר עבדו בארגון ופוטרו ממנו, חוזרים לעבוד בו בהמשך פעם נוספת, לאחר שנוצר צורך במשרה חדשה המותאמת לכישוריהם. למה הם מוכנים לחזור? כי בפעם הקודמת הם יצאו עם הרגשה טובה הרבה יותר מזו שאתה יוצאים המפוטרים במקומות עבודה אחרים…