מקום ההדלקה:
כתב השלחן ערוך (סי' תר"פ) כי כשמדליק את נרות החנוכה בערב שבת יזהר שלא יעמיד את המנורה סמוך לפתח במקום שפותחים וסוגרים את הדלת (או החלון), כי יכול להיכשל באיסור מכבה.
מה מדליקים קודם?
דעת השו"ע היא כשיטת הבה"ג שיש להדליק קודם נר חנוכה ורק לאחר מכן נר שבת, ועל אף שחלקו על כך כמה מגדולי הראשונים ובהם הרמב"ן והרשב"א, כבר ביאר ה'בית יוסף' שמי שרוצה להדליק קודם נר חנוכה יכול לעשות זאת אפילו לדעת הרמב"ן והרשב"א, וכבר פשט המנהג ברוב קהילות ישראל לעשות כדברי השו"ע והדליק קודם נרות החנוכה, וגם יש טעם גדול בדבר על פי סוד.
אמנם, יש שכתבו שכדי שלא להיכנס מלכתחילה לשאלת 'תדיר ושאינו תדיר', מוטב שלא להכין כלל את נרות השבת להדלקה לפני שמדליק את נרות החנוכה, ורק לאחר שקיים מצוות הדלקת נר חנוכה, יכין את נרות השבת, וממילא יצא מכלל ספק, וגם נמנע מלבייש את נרות השבת התדירים. (פרי מגדים, סי' תרע"ט. וכן הוא בפתחי עולם וילקוט הגרשוני).
נר חנוכה ונר הבדלה:
נחלקו הפוסקים הראשונים והאחרונים אם יש להדליק נר חנוכה במוצאי שבת קודם הבדלה או לאחריה, ודעת השו"ע והרמ"א (תרפ"א) שיש להדליק קודם את נר החנוכה ולאחר מכן להבדיל על היין, משום שככל שמאחר שיציאת השבת הרי זה משובח (וביאר הפמ"ג (ס"ק א') שעל אף שכבר יצאה שבת בהבדלת שבתפילה, יש לאחר ההבדלה על היין שלא תיראה השבת עליו כמשא שממהר להיפטר ממנה חלילה).
אמנם דעת הט"ז ועוד ראשונים ואחרונים שיש להקדים נר חנוכה לנר הבדלה, ובמשנ"ב כתב שהמבדילים בבית הכנסת צריכים לעשות כדעת השו"ע והרמ"א ולהדליק נר חנוכה קודם הבדלה, אך כל אחד בביתו יעשה כרצונו ודעביד כמר עביד וכו'. ונהרא נהרא ופשטיה. והמנהג הנפוץ בקרב קהילות אשכנז להדליק הנר ולאחר מכן להבדיל, ובקהילות החסידים, התימנים ובני עדות המזרח להבדיל ולאחר מכן להדליק נר חנוכה, ולבד מהסיבות ההלכתיות ש'תדיר ושאינו תדיר', וש'פרסומי ניסא עדיף', יש בזה גם טעם גדול על פי סוד (וכנ"ל בהדלקת ערב שבת שמטעם זה מדליקים קודם נר חנוכה ולאחריו נר שבת).
חימום לביבות בשבת חנוכה:
מותר להניח בשבת סופגניות או לביבות על גבי סיר שעל פלטת השבת או מעל מיחם השבת כדי לחממם, ואין בזה משום חשש בישול אחר בישול, אך לא יניחם על הפלטה עצמה משום שנראה כמבשל. (הליכות שלמה, חנוכה עמוד שי"ט. לפי מכתבי תשובה של מרן הגאון ר' שלמה זלמן אויערבך המובאים בספר מאור השבת עמ' תקכח-ט).
זהירות מטעויות בברכת המזון:
בשבת קודש זו יש להיזהר במשנה תוקף וביתר זהירות שלא לטעות בברכת המזון. ומי שטועה חלילה בברכת המזון עלול להכניס עצמו לידי ספק גדול בהלכה, לאור מחלוקת הפוסקים דלהלן:
המגן אברהם כתב (סי' קפ"ח סקי"ג) כי המברך בשבת חנוכה והזכיר את של חנוכה ב'ועל הניסים' אך טעה ולא אמר 'רצה והחליצנו' שחוזר ומברך, לא יזכיר שוב ו'על הניסים'. והובאו דבריו להלכה באליה רבה, באר היטב ושולחן ערוך הרב.
אך הרבה חולקים על דבריו וטוענים כי אם חוזר ומברך הרי שצריך לומר שוב גם ב'ועל הניסים' שהוא חלק מברכת המזון, וכך פסק במשנה ברורה. ולכן כדאי מאוד וראוי להיזהר שלא לטעות ולדלג את אמירת רצה, וייחסך ממנו להיכנס למבוכת הפוסקים.
תהילים לפני הלל?
אמר הלל באמירת תהילים יאמר אחר כך הלל בלא ברכות, משום שייתכן שיצא ידי חובת אמירת ההלל בתוך אמירת התילים ואיך יברך עליו לאחר מכן? אומנם אם היה דעתו בראשונה בפירוש שלא לצאת יכול לומר אח"כ הלל עם ברכות – עד כאן דעת ה'ברכת הבית', ועל כן ראוי מאוד למי שנוהג לומר את התהילים לפני תפילת השחר בשבת, שיכוון בדעתו שלא לצאת ידי ובת אמירת ההלל.
האם מותר לצוות בשבת שיכינו הנרות מיד לאחר השבת?
מי שלא הכין מערב שבת את הנרות להדלקה במוצאי שבת, ורוצה בשבת לומר לבני ביתו שיכינו את הנרות או השמן בחנוכיה מיד במוצאי שבת, כדי שיוכל להדליק בהקדם האפשרי, יש לחקור האם מותר לומר זאת בשבת? שהרי השו"ע פסק שכל דבר שאין בו צד היתר לעשותו בשבת, אסור לומר לחברו שיעשהו לאחר השבת, ואפילו אם אין בו אלא איסור דרבנן, גם כן אסור!
אמנם, הגרב"צ פלמן זצ"ל כותב בספרו שלמי תודה (סי' כ"ח אות ה), שיתכן שמותר לומר לבני הבית בשבת, להכין שמן ופתילות מיד בצאת השבת, משום שזהו דבר מצוה, ואף שהמשנה ברורה כתב שיש אוסרים אפילו בדבר מצוה, אבל האליה רבא, מאמר מרדכי והברכי יוסף התירו לדבר מצוה, ומובא בשם מרן הגר"ח קנייבסקי שאסר לעשות זאת.
לקט דיני מוקצה הנפוצים בשבת חנוכה
- הנוהגים ללבוש את בגדי השבת בהדלקת נרות חנוכה במשך ימות השבוע, צריכים למשש את כיסי בגדיהם לפני כניסת השבת, שלא יכשלו בטלטול מוקצה.
- יהודי שקיבל מטבע דמי חנוכה מאדמו"ר ומאדם גדול לשמירה וכדומה, מותר לטלטלה בשבת לצורך שמירה (שו"ת תשובות והנהגות ח"א סימן רל"ו).
- המניחים את מנורת החנוכה במקום שיש חשש שילדים יתרוצצו בקרבתה ויגרמו נזק לחנוכיה או לכוסיות הזכוכית וכדו', ורוצים להעביר את המנורה לאחר שיכבו הנרות למקום שיהיה מחוץ להישג ידם של הילדים צריכים להניח מבעוד יום דבר היתר חשוב על השולחן או הכסא שעליו מונחת המנורה, ואז יוכלו לטלטל את השולחן כדין "בסיס לדבר האסור והמותר". אבל אם ישאיר את החנוכייה כמו שהיא לא יוכל לטלטלה ממקומה.
יש הסומכים להתיר גם אם מניחים דבר היתר על המגש של הנרות ויש המפקפקים בזה (עיי' בספר 'מבית לוי' בשם מרן הגר"ש וואזנר ועוד שאוסרים). - כאשר נשברו כוסיות השמן של נרות החנוכה, ויש בחדר ילדים או כאלו שיתקשו להיזהר מהשברים, מותר לפנות את השברים שלא יזיקו, ומותר לנקות בידיים את השברים (שו"ע או"ח סימן ש"ח סעיף ו').
- שמן למאור, שראוי רק להדלקה ולא לאכילה, דינו כמוקצה מחמת גופו, ואסור לטלטלו אפילו לצורך גופו או מקומו (משנת אהרן סימן ל'). פתילה שלא דלקה בערב שבת בין השמשות, והיא ראויה עדיין לשימוש, מותר לטלטלה לצורך גופה או לצורך מקומה. פתילה שדלקה בערב שבת בין השמשות, אע"פ שכבתה כבר, אסור לטלטלה כלל בשבת זו. נר של שעווה, אפילו דלק כבר בחול או בשבת שעברה, כל שהוא עדיין ראוי להדלקה, מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו (משנה ברורה סימן ש"ח ס"ק ל"ד).
- כוסיות זכוכית מנרות חנוכה העומדות ליפול, מותר לתפסן בידו ולמנוע את שבירתן (גם אם השמן דלק בהן בערב שבת) כדי שלא יינזקו מהן התינוקות שבבית (תורת המוקצה פ"ה עמוד קמ"ד, ושו"ת בצל החכמה ח"ה סימן נ"ז). כוסיות שמן מוכנות להדלקה, שצריכים לשבור את הפקק לפני השימוש – אסור לטלטלן (משנת אהרן סימן ח').
- אסור לטלטל גפרורים, אפילו לצורך גופם או מקומם (מרן הגר"נ קרליץ שליט"א, חוט שני הלכות שבת ח"ג עמוד פ"ב).
- סביבון רגיל אינו מוקצה בשבת, למרות שאסור לשחק בסביבון באופן שעל ידי שיפול הסביבון בצד מסוים, יזכו המשחקים בחפץ כלשהו (הגרי"א דינר בגליון הלכות מים חיים עמוד 36). סביבון מנגן אסור לטלטלו (ספר לוח המוקצה עמוד רל"ח).
- אין לטלטל עלוני הצדקה ממגביות חנוכה, המתארים את מצוקות המשפחות, כאבם ובכיים (קובץ אור עמרם, עמוד ל"ד, ומשנת אהרן, סימן כ"ב).
- סופגניה המונחת במקפיא, אינה מוקצה (שו"ת שרגא המאיר ח"ג סימן ק').
- משחקי פאזל, שמחוברים הרבה חלקים אחד לשני עד שנעשה ציור של מנורה, יש להחמיר שלא לטלטלם כי אם לצורך גופם או מקומם (שו"ת שבט הלוי ח"ט סימן ע"ח).
- ילד קטן שמחזיק בידו נרות חנוכה, יש להחמיר שלא לאחוז בידו של הילד בשעה שהוא אוחז בנר (משנת אהרן סימן כ"ז). מותר לטלטל תמונות של הדלקת נרות חנוכה בחצרות אדמו"רים ורבנים. (שלמי יהודה פ"ג סעיף י"ד).
- דף עם ברכת נר חנוכה, אינו מוקצה, משום שאפשר ללמוד ממנו (קצות השבת עמוד קס"ד). חתן שקיבל חנוכיה לחנוכה, ואינו מדליק בה עד אחרי החתונה, לא יטלטלה אפילו לצורך גופה או מקומה (נטעי גבריאל על חנוכה, פרק כ"א סעיף י"ד).
[נערך ועובד מתוך מאמרו של הרה"ג ר' מ. אהרונוביץ (המבשר)
וממאמרו של הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א, שליקט מתוך ספר 'פרדס יוסף' על חנוכה מהגאון רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א]