מה עושים כאשר כולם שכחו לעשות שיתופי מבואות ?

כ"ד סיון תשע"ט - סימן ש"צ- סימן שצ"א- אמצע סעיף א' "וכשיש חצרות"

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

 


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



באיזה אופן לא חוששים שיהודי ילמד ממעשיו של הגוי הגר בסמוך אליו? האם שיתופי מבואות שווים בדינם לעירובי חצרות?ומתי אסור לטלטל בעיר? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן ש"צ  – סימן שצ"א סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

מבוי שמצדו האחד גר גוי, וממול בצד השני גר ישראל, ובצמוד לבית של היהודי, יש בית נוסף של יהודי אחר, וביתו של אותו יהודי אחר והחצר שלו, אינם פתוחות למבוי אלא פתוחים לרה"ר, ובין החצר של היהודי שפתוח למבוי לבין החצר של היהודי הנוסף שהפתח שלו פתוח לרה"ר, ביניהם יש כותל שיש בו חלון, מבואר בשו"ע, שאינם יכולים לערב בכדי שהיהודי הנוסף יוכל להוציא כלים דרך היהודי שגר במבוי אל המבוי, וטעם הדבר מבאר המ"ב, משום שהיהודי גר לבדו עם הגוי במבוי, ובאופן כזה היהודי מפחד מהגוי, ואם המצב יימשך כמו שהוא, היהודי יעקור את דירתו משם, ואם נתיר ליהודי שגר במבוי לערב עם היהודי השני, היהודי שגר במבוי לא יפחד לגור עם הגוי, כיוון שיש לצדו יהודי אחר שיעזור לו בעת צרה, ויישאר היהודי לגור במבוי, וילמד ממעשה הגוי, וחז"ל לא רצו שיקרה כך, אבל אם יש ביניהם פתח, מותר לשני היהודים לערב ביניהם דרך הפתח, ומבאר המ"ב שהטעם הוא, כיוון שבכל מקרה גם אם לא נתיר להם לערב יחד, אבל שניהם יחד, והיהודי בכל מקרה לא יעקור את דירתו משם, שהרי יש פתח שמחבר אותו עם יהודי אחר, ומה שנמנע מהם לערב יחד, זה לא ימנע מהיהודי להישאר במבוי.

מבוי שבצדו האחד גר גוי, ובצדו השני גרים הרבה ישראלים שחצרותיהם פתוחות אחת אל השנייה, ועירבו ביניהם, מבואר בשו"ע, שהם צריכים גם לשכור רשות מהגוי, והחידוש בזה מבאר המ"ב, שהייתי חושב שמכיוון שכל הישראלים עירבו ביניהם, הם נחשבים כרשות אחת, שהרי גוי ויהודי שגרים לבד במבוי, היהודי לא צריך לשכור רשות מהגוי, כיוון שזה מילתא דלא שכיחא שיהודי יגור עם גוי לבדו במבוי, מכיוון שהוא מפחד, ממילא הייתי חושב, שכאן זה נקרא יהודי וגוי שגרים יחד, כיוון שכל הישראלים עירבו יחד, ממילא כולם נהפכו להיות רשות אחת, ואחרי שהם רשות אחת, זה כמו יהודי שגר עם גוי לבד במבוי שאינו צריך לשכור רשותו, קמ"ל שסוף סוף הם אנשים נפרדים אע"פ שהם השתתפו יחד להיות אחד, וצריכים לשכור רשות מהגוי.

שיתופי מבואות שווים בדינם לעירובי חצרות, ואחד מדיירי החצר שלא עירב עירובי חצרות עם שאר בני החצר, הוא אוסר על כולם, שהרי עירוב חצרות מטרתו לשתף את כל בני החצר שיהיו רשות אחת, ולכן העצה בזה היא, ביטול רשות, דהיינו, אותו שלא עירב, יבטל את רשותו לאותם שעירבו, וכן יש אפשרות אחרת והיא, שכאשר אחד מבני החצר שכח ולא עירב או אפילו כולם לא עירבו, יבטלו כולם את רשותם לאחד, ואז הוא מותר להוציא כלים מהבית שלו אל החצר, והם אסורים, כי הבית והחצר הם רשות שלו, וכן הדין במבוי, באופן שחצר אחת לא השתתפה במבוי, או אפילו אף אחד לא השתתף, מועיל מה שכולם יבטלו רשות לחצר אחת, ואז אותה חצר תהיה מותרת להוציא כלים מהחצר אל המבוי, וכולם יהיו אסורים.

'אע"פ שהם רבים', כוונת הדברים מבאר המ"ב, שהדין הוא, שאם יש אחד מבני החצר שלא עירב, יכולים שאר בני החצר לבטל לו את רשותם, אבל אם יש שניים מבני חצר שלא עירבו, א"א לבטל להם את הרשות, כי גם אחרי שנבטל להם את הרשות, הם אוסרים אחד על השני, שהרי לא עירבו ביניהם, והייתי חושב, שלגבי שיתופי מבואות כאשר חצר אחת לא עירבה, מכיוון שבחצר גרים כמה אנשים, לא מועיל מה שיבטלו להם את הרשות, כי החצר מורכבת מכמה דיירים, קמ"ל, שמכיוון שבני החצר עירבו יחד, הם נחשבים כדייר אחד, ואז אם כל בני המבוי מבטלים את הרשות לחצר אחת, הם נחשבים כולם כאחד, והם מותרים להוציא מהחצר אל המבוי, ושאר בני המבוי אסורים.

עיר שאינה מוקפת חומה לדירה, בכל מקרה היא אסורה בטלטול, כיוון שדינה כקרפף, וסתם עיירות מוקפות לדירה, וסתם מבצרים אינם מוקפים לדירה, כיוון שבמבצרים, בונים קודם את החומה ואח"כ את הבתים, ויוצא שהחומה לא נבנתה לשם דיורים, ואינה נחשבת לחומה אלא לקרפף, והעיר אסורה בטלטול, כיוון שאין לה מחיצות שנעשו לשם דיורים.

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים