מדוע אסור להתפלל תפילת עמידה במקום גבוה ?
באלו אופנים מותר לקרוא קריאת שמע ולהתפלל שחרית לפני שהגיע זמנם?│ומה הטעם שנהגו שמקומו של השליח ציבור יהיה נמוך?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תפילה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א' סימן פ"ט סעיף ח' – סימן צ' סעיף ג']
תפילת שחרית קודם זמנה
זמן תפילת שחרית לכתחילה, בהנץ החמה, דהיינו, בשעה שהחמה מתחילה לזרוח בראשי ההרים, שנאמר 'ייראוך עם שמש', ואדם שלא התפלל בהנץ החמה, יכול להתפלל עד ד' שעות, דהיינו, עד שליש היום, ואסור להתפלל לפני הנץ החמה, אבל אדם שנצרך לצאת לדרך בשיירה, והשיירה אינה ממתינה לו, יתפלל תפילת שחרית מיד בעלות השחר, משהאיר המזרח, אבל לא יקרא באותו הזמן גם קריאת שמע, אלא זמנה מאוחר יותר, והוא, משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת במרחק ד' אמות, ויכירנו, ואף על פי שבאופן כזה אינו קורא קריאת שמע, וממילא אינו סומך גאולה לתפילה, בכל זאת יתפלל שמונה עשרה לפני שיוצא לדרך, שואל המשנה ברורה, לכאורה, מה הבעיה שיתפלל תפילת שמונה עשרה יותר מאוחר באמצע הדרך, והרי לא מדובר שהוא יוצא לדרך למקום שיש שם גדודי חיה וליסטים, אלא הוא יוצא בשיירה, ולשם מה הוא צריך להקדים את תפילתו לפני זמנה לכתחילה, וממילא לא לקרוא קריאת שמע ולא לסמוך גאולה לתפילה? ומבאר המשנה ברורה, קים להו לחז"ל, שקשה לאדם להתפלל תפילת שמונה עשרה ביישוב הדעת בדרך, ולכן העדיפו חז"ל שיתפלל אותה לפני הזמן כמו שצריך.
קריאת שמע קודם זמנה
לגבי קריאת שמע כתוב, שימתין ויקרא אותה בדרך אם יכול לכוון בדרך בפסוק ראשון, ואם משער בעצמו, שגם פסוק ראשון לא יוכל לכוון היטב בדרך, יקרא קריאת שמע בביתו תכף משעלה עמוד השחר, והוא הדין באופן שיוצא לדרך שיש בה גדודי חיה וליסטים, ומביא המשנה ברורה, שאף על פי שכך עיקר הדין, בכל זאת העולם לא נוהג ככך, אלא העולם נוהג בשעה שהוא יוצא לדרך, להמתין עם תפילת שמונה עשרה, ולהתפלל אותה בדרך, וממילא לסמוך גאולה לתפילה.
תפילה במקום גבוה
אסור לעמוד במקום גבוה ולהתפלל, משום שזו דרך גבהות וגאווה, שנאמר, 'ממעמקים קראתיך ה', ולא במקום גבוה, ועוד טעם, שהרי כתוב שאסור לעמוד על גבי מיטה כסא וספסל, מכיוון שמחמת הפחד שמא הוא ייפול, יהיה לו קשה לכוון היטב בתפילתו, אבל זקן או חולה שקשה להם לעמוד ממיטתם על גבי קרקע, מותר להם לעמוד ולהתפלל על המיטה, וכתוב, שההיתר בזקן וחולה הוא משום שלא שייך בהם גבהות הלב, ואף על פי שעדיין יש פחד שמא הם ייפלו וממילא אינם מכוונים, מבאר המשנה ברורה, שמכיוון שקשה להם לקום ממיטתם, חז"ל לא הטריחו אותם לקום ולהתפלל, ועוד מתרץ המשנה ברורה, שמדובר באופן כזה שאין פחד באותו מקום בו הם נמצאים.
שליח ציבור עומד במקום נמוך
כל האיסור להתפלל במקום גבוה, הוא רק כאשר יש בגובהו ג' טפחים, ואין ברוחבו ד' אמות, אבל אם יש ברוחבו ד' אמות, זו רשות בפני עצמה, וכן לחילופין אם אין שם ד' אמות ברוחבו אבל המקום מוקף במחיצות, אין חשש שמא הוא ייפול, ולכן מותר, וכן שליח ציבור שעומד במקום גבוה ורוצה להשמיע את קולו לרבים, הדבר מותר, ואין בזה גבהות, משום שהסיבה שהוא עומד במקום גבוה, היא כדי להשמיע את קולו לרבים, ויש לעיין, האם במקום שיש פחד מנפילה, מותר לשליח ציבור לעמוד שם כדי להשמיע את קולו, ונהגו לעשות את מקום השליח ציבור נמוך יותר על שם 'ממעמקים קראתיך ה', ולכן קוראים לזה, 'לרדת לפני התיבה'.
תפילת פועלים בראש האילן
פועלים העוסקים במלאכת בעל הבית, מותר להם לעמוד בראש אילן של זית או תאנה ולהתפלל שם, ודווקא בזה שיש בהם הרבה ענפים וזו טרחה גדולה עבורם לרדת, וממילא יתבטלו ממלאכת בעל הבית, אבל בשאר אילנות, הם מחויבים לרדת ולהתפלל על גבי קרקע, ולבעל הבית גם את זה לא התירו, משום שהוא עוסק במלאכת עצמו, אלא ירד ויתפלל.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א