צורת מפתח על החלות
מנהג חסידים ואנשי מעשה לעשות צורת מפתח בבצק של חלות שאופין לשבת שאחרי הפסח.
ומצינו כמה אופנים במנהג זה: בספה"ק "אוהב ישראל" להרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא זי"ע מובא, שנהגו לעשות על החלה צורת מפתח. מנהג שונה מזה מצינו בספה"ק "אמרי פנחס" להרה"ק רבי פנחס מקאריץ זי"ע, שרק מנקבים את החלה עם מפתח. ויש גם שאופים חלה מיוחדת בצורת מפתח.
וכמה טעמים מצינו בספרים לכך: ב"אמרי פנחס" כתוב הטעם, שהוא רמז דתרעין פתיחין עד פסח שני. וב"אוהב ישראל" (ליקוטים) מצינו עוד כמה טעמים:
א) לפי שבפסח היו השערים פתוחים ואח"כ ננעלו וצריכין אנו לפותחן, ולכן מנקבין החלות במפתחות לרמז בזה שאנו פותחים מעט ע"י מצות שבת וה' הטוב יפתח לנו את אוצרו הטוב.
ב) כי אנו סופרים ספירה שבעה שבועות והם מ"ט יום ע"ד סוד נ' שערי בינה, ואנחנו הולכים משער לשער ולכל שער יש מפתח, וזהו שעושים צורת מפתח.
ג) כי בעת הזאת הפסיקו בני ישראל לאכול מן המן בעת שנכנסו לארץ ישראל אחר הקרבת העומר ואילך, והתחילו לאכול מתבואת הארץ, והיו ישראל צריכים לפרנסה כי עד עכשיו אכלו רק מן המן, על כן התפללו לה' שיפתח להם את שערי הפרנסה, ומזה נשתרבב המנהג להיות עושים צורת מפתח על החלות לרמז שיפתח לנו השי"ת את שערי הפרנסה.
ובספר "יד אפרים" כתב הטעם, לפי שעד עתה היה חמץ אסור, והיינו סגור ונעול, וכעת אחר הפסח הותר והיינו שנפתח במפתח.
חלות עגולות משוחות בחלבון ביצה
יש נוהגים לאפות חלה עגולה ומושחים אותה בחלבון ביצה וקורין אותו 'שבת געלע מצות'. וב"אמרי פנחס" מביא הטעם, כדי לרמז למצות הנאכלות בפסח שני. והמנהג בקאמארנא לאכול בשבת זו מצות מטוגנות בביצים.
ובספה"ק "חידושי הרי"ם" כתב הטעם על זה, לפי שידוע שביום רביעי היה קריעת ים-סוף, וממילא ביום השבת באו למרה והיה שם המים ירוקים, וידוע שיסוד המרה הוא ירוק, ע"כ קוראים 'שבת געלע מצות'.
ובספר "ישמח ישראל" להרה"ק מאלכסנדר זי"ע הביא בשם המגיד רבי ישראל מקאזניץ זי"ע, שאמר שזה טעות העולם לקרות 'שבת געלע מצות' אלא 'שבת גאולה מצות', וכן הובא גם בספר "אמרי פנחס".