מה ההבדל בין חצר למבוי?

י"ד באדר ב תשע"ט - סימן שס"ג- מאמצע סעיף כ"ו "ואם היה גבוה"- אמצע הסעיף בהגה "וי"א"

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

 


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



מבוי שכתליו פחות מי' איך מכשירים אותו לטלטול?מדוע כדי שמקום יקרא מבוי צריך שיהיו שני חצרות פתוחות אליו ובכל חצר יהיו שני בתים? מה הטעם שצריך שהבית ישמש לאכילה בכדי שהמקום ייקרא מבוי?ומה הדין כאשר בית אחד של גוי ובית אחד של יהודי? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שס"ג סעיף כ"ו בחלקו השני – סעיף כ"ז במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

קורה למעלה מכ' אמה פסול, שהרי קורה מועילה מדין היכר ע"י שהרבים רואים אותה, ולא יבואו לטלטל במקומות האסורים ברה"ר או בכרמלית, ולמעלה מכ' אמה לא שלטא ביה עינא, והעצה להכשיר מבוי כזה בטלטול היא, להגביה את קרקע המבוי כך שהקורה תהיה בתוך כ' אמה, ושיעור ההגבהה הוא, להגביה את הקרקע שתחת הקורה שהיא ברוחב טפח, וטעם הדבר הוא, כיוון שאותו שעומד ע"ג אותו טפח שתחת הקורה, רואה את הקורה, וממילא יש בזה היכר.

מבוי שכתליו בגובה פחות מי' טפחים, לא יועיל בזה מה שמתקנים את הרוח הרביעית, שהרי אין למבוי זה מחיצות, ולכן כדי להכשירו בטלטול, צריך לחפור ולהעמיק בקרקע המבוי, ועי"ז יהיה במחיצות שיעור של י' טפחים, ושיעור החפירה היא ד' אמות, שכיוון שאין למבוי מחיצות, צריך שיהיה שיעור של משך מבוי שהוא ד' אמות.

בכדי שיהיה לו דין של מבוי, צריך שיהיו פתוחים לו שני חצרות, שבכל חצר יהיו שני בתים, ואם לאו, אינו נחשב למבוי ואינו ניתר בלחי או קורה, אלא יש לו דין של חצר שניתרת בפס ד' או בשני משהויין משני הכיוונים, וטעם הדבר מבאר המ"ב, שהחילוק בין חצר למבוי הוא, כיוון שחצר היא רשות יותר פרטית, ולכן כאשר צריך לתקן אותה ברוח רביעית, צריך לסגור אותה בסגירה גמורה יותר, משא"כ מבוי שהוא דבר הנתון לרבים, ולא עושים בו תשמישים צנועים, לכן הקלו בלחי של משהו, וכל זה רק כאשר פתוחים לשם שני חצרות שבתוכם שני בתים, שאז יש דריסת רגל לרבים, ואז מספיק סגירה של משהו, אבל באופן אחר, המבוי הוא רשות צנועה כמו חצר, ויהיה לו את דיני החצר.

אפילו כל החצרות פתוחות אחת לשנייה ואפשר לערב ביניהם, הם נידונים כשתיים ולא כאחת, ויש חולקים בזה וסוברים, שהם מוגדרות כחצר אחת, ואותו מבוי לא מוגדר כמבוי שפתוחים אליו בתים או חצרות, אלא הוא מוגדר כחצר שאינו ניתר בלחי או קורה.

בפתחי החצרות הפתוחים למבוי, צריך שיהיה בכל פתח ד' טפחים, וכן צריך שיהיה הבית משמש לאכילה, כיוון שמקום הפת גורם, וגם אם מדובר בשני בתים, אחד של הבן ואחד של האב, והבן מקבל את פיתו מאביו ואוכל בביתו, זה מוגדר כבית נפרד, ויש שני בתים באותה חצר, אא"כ הבן אוכל בבית של האבא, שאז הבית שלו לא נחשב כבית.

אפילו שהבתים שייכים אחד ליהודי ואחד לישראל, מועיל, וכן צריך שהאורך לא יהיה שווה לרוחב, ואם האורך שווה לרוחב זה נידון כחצר שניתרת בפס ד' או בשני פסים של שני משהויין , או צורת הפתח.

"אתם עוברים לכל השטויות בהודו, זה סימן שאתם מחפשים רוחניות!"
אנשים כמונו... מה לנו ולחזרה בתשובה?
"אני בטוח שהחרדים מאוכזבים מכך שהגשר נבנה תוך חילול שבת. תדעו שזה לא מדויק, ואני ומשפחתי הם דוגמא לכך"
"מי שמתפרנס מהציבור החרדי, צריך להיות טיפש כדי שלא להצביע לו"
"אמרתי להם שהייתה 'שיחה מוסרית' מהפרזידנט של פולין! הגיבו הבחורים: 'אוי, עוד פעם יענקל"ה והבדיחות שלו?!'..."
6 בבוקר, והנה דפיקות עזות נשמעות בדלת, ובפתח עומדים שוטרים...
המוני בית ישראל מצטרפים ללימוד 'הדף היומי בהלכה' עם תחילת לימוד חלק ה' במשנה ברורה
עוברות עשר דקות של סיוט, רבע שעה, חצי שעה. הבן־אדם כבר כמעט מתמוטט.
נכנסתי פנימה, היא דיברה. "אם היו לי חמישה מיליון דולר ביד, הייתי משלמת אותם בהנאה!"
למה אנו נופלים שוב ושוב בטעות הזו?
"ירושלים, ת"א, ניו-יורק, לונדון, פריז, יוהנסבורג, בואנוס-איירס, מנצ'סטר" – הנהלת 'דרשו' העולמית הודיעה על שורת מעמדי סיום הש"ס שיתקיימו ברחבי העולם עם סיום המחזור הי"ג בדף היומי
הנציגים החילוניים סוברים שבחודש אלול לא נוכל 'להיאבק על כל קול'
הקטע שהכי קשה ללוליין
למד בתיכון, האבא רופא שיניים, נרשם בר"ח אלול ל'אור ישראל' ... והתקבל.
היה נראה לי שרב החובל זומם משהו
הוא קופץ מהגדר, והסבא ...מתעלף!!!
נסעו לחו"ל, נתנו את הדירה לשכנים וכשפתחו אותה...
אם היה לי 'גישמאק' וטעם בלימוד, הייתי אוהב ללמוד. אבל זהו, שאין לי
אחרי שנים,הוא פוגש בכותל את חברו היתום מהחיידר,שישן איתו בספסל בביהכנ"ס
הוא היא תקוע על אם הדרך, בלחץ אטומי, מבט מיואש, ואז הוא נזכר במפתח המאסטר...

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים