יום ראשון י"ד בשבט תשע"ט
מהי 'צורת הפתח' הנחשבת כמחיצה?
רשות היחיד – היא מקום המוקף במחיצות. ואם מעמיד שני עמודים זה כנגד זה, ומותח חוט מזה לזה, או מניח קורה על גביהם, כ'משקוף', הרי זו 'צורת הפתח', והיא נדונה כמחיצה.
ואף מקום המוקף מכל עבריו בצורות הפתח בלבד, נחשב לרשות היחיד; ולכן, שטח בן ארבע צלעות, בכל רוחב שהוא, שקבעו עמודים בארבע פינותיו, ומתחו חוט מזה לזה – נחשב לרשות היחיד.
ויש אומרים שצורת הפתח אשר רוחבהּ עשר אמות או יותר, אינה נחשבת למחיצה אלא אם כן 'העומד מרובה על הפרוץ', דהיינו שרוב אורכה של המחיצה עשוי ממחיצה ממשית, ואינו מורכב מצורות הפתח, ואין בו פירצות, שאז נחשבת אף צורת הפתח זו כחלק מהמחיצה.
[משנ"ב שמו, לא, וביה"ל ג, ד"ה הבולטין; ביאורים ומוספים דרשו, 25 ו־30]
האם 'צורת הפתח' נחשבת כמחיצה בכל רוחב שהוא?
בהמשך לאמוּר: דעת רוב הראשונים, שצורת הפתח ברוחב של עשר אמות נחשבת כמחיצה בכל מקרה; וכן פסקו רוב האחרונים להלכה. אך רצוי לחשוש לדעת החולקים.
ורשות היחיד המוקפת כולה בצורות הפתח, אך רק באחד מצדדיה יש צורת הפתח שרוחבה עשר אמות – יש שנראה מדבריו שאף לדעת החולקים הנ"ל נחשבת צורת הפתח זו למחיצה, למרות שאין ברשות היחיד זו מחיצה ממשית כלל.
ויש אומרים שלדעת החולקים הנ"ל, גם באופן זה אין צורת הפתח הרחבה עשר אמות נחשבת למחיצה, אלא אם כן רוב היקף המחיצה של רשות היחיד זו מכל צדדיה, עשוי ממחיצה ממשית, ואינו מורכב מצורות הפתח, ואין בו פירצות.
[משנ"ב שמו, לא, וביה"ל ג, ד"ה הבולטין; ביאורים ומוספים דרשו, 30; משנ"ב שסב, נט]
ב'צורת הפתח' – היכן צריך למַקֵּם את ה'משקוף'?
'צורת הפתח' נחשבת כמחיצה, אף כשראשי העמודים אינם נוגעים ב'משקוף', ודי בכך שהמשקוף נמצא בקו ישר מעליהם. אולם, צורת הפתח שלא נעשתה מתחילה לשֵׁם צורת הפתח, וכגון שהיה מתוח חוט במקום מסוים, באופן שיכול לשמש כמשקוף, והעמידו תחתיו עמודים משני צדדיו, על מנת ליצור צורת הפתח – יש אומרים שאינה נחשבת כמחיצה אלא כשהעמודים נוגעים במשקוף.
ותקרה משופעת, שהעמידו עמודים משני צדדיה על מנת שישמשו כצורת הפתח, כאשר חוּדהּ של התקרה משמש כמשקוף – יש שנראה מדבריו שניתן להחשיב את חודה של התקרה כמשקוף בכל אופן, אך יש אומרים שאינה נחשבת כמשקוף אלא אם כן היא בולטת בסוף השיפוע לכיוון מטה, אל ראשי העמודים.
[משנ"ב שמו, לא; ביאורים ומוספים דרשו, 26-27]