השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
האם בית הכנסת שיש בו דירה לחזנים נחשב כבית דירה לעניין מדידת אלפיים אמה? • מה הדין בבית דירה שנהרס? • מדוע בית הבנוי בים נחשב בית דירה? • ומדוע בית הבנוי בספינה לא נחשב בית דירה? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שצ"ח סעיף ה' – סעיף ו' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
דירה שנמצאת מחוץ לעיר, אם היא סמוכה לעיר תוך שבעים אמה ושני שליש, היא מצטרפת ונעשית כחלק מהעיר, ומודדים את תחום השבת מאותו בית ואילך, ומביא המ"ב, שלא מודדים רק מאותה דירה, אלא מותחים חבל מאותה דירה על פני כל רוחב העיר, ומשם מודדים אלפיים אמה, והטעם, כדי שיהיה התחום שווה בכל מקום, וכמו שמבואר בסעיף ד', לגבי עיר שהיא רחבה מצד אחד וצרה מצד שני, שמרחיבים את החלק הצר ומשווים אותו לחלק הרחב, ומודדים אלפים אמה מההרחבה שהרחבנו את החלק הצר, וכך גם כאן וכנ"ל.
מביא הרמ"א יש אומרים שסוברים, שבכל פעם שמודדים את תחום שבת, לא מתחילים מיד למדוד מסוף העיר, אלא מודדים קודם כל שבעים אמה ושיריים, ומאותם שבעים אמה ושיריים מודדים את תחום האלפיים, ומביא המ"ב בס"ק כ"א, שהשו"ע חולק על שיטת הרמ"א וסובר, שלא נותנים שבעים אמה ושיריים, אלא מתחילים למדוד מיד מהבית שנמצא בסוף העיר.
הכל נחשב כעיר אחת, והעיר מתרחבת לא רק לכיוון בית אחד, אלא אם יש בית נוסף אחרי אותו בית בתוך אותם שבעים אמה ושירים, ואחריו יש עוד בית, וכך אחרי הרבה בתים, כל עוד והמרחק בין הבתים הוא עד שבעים אמה ושיריים, הם נחשבים כחלק מהעיר, ומודדים את האלפיים אמה מהבית האחרון, ומוסיף המ"ב, שלשיטת הרמ"א שמביא בשם י"א שמודדים קודם כל שבעים אמה ואח"כ את האלפיים, כך גם כאן, גם אם יש כמה בתים אחד אחרי השני, אם המרחק בין כל בית הוא פחות משבעים אמה ושיריים, נותנים לבית האחרון שבעים אמה, ומשם ואילך מודדים את האלפיים אמה.
בית שאין בו ד' אמות על ד' אמות לא נחשב כבית, ובית הכנסת שיש בו בית דירה לחזנים, נחשב כבית דירה, שהרי סתם בית הכנסת לא עשוי לדירה, ובית תיפלה של גויים שיש בו בית דירה לכהנים שלהם, הוא בית דירה, והחידוש בזה אומר המ"ב, שאע"פ שהבית דירה משמשת לגויים ולא ליהודים, בכ"ז מודדים את תחום העיר משם והלאה, וכן אוצרות של תבואה ושל יין ושמן, נחשבים כבית דירה רק אם יש בהם בית דירה לשומרים, וצריך שיהיה שם דירה ד' אמות על ד' אמות, והגשר והקבר שיש בהם בית דירה לשומרים, נחשב בית דירה.
אומר השו"ע, אותם בתים שנחשבים כבית דירה שמונים את תחום העיר מהם, גם אם הם נהרסו, הם עדיין נחשבים בית דירה אם נשארו ג' מחיצות, או ב' מחיצות בתוספת גג.
בית הבנוי בים, דהיינו, בית שעשוי לפנות לשם כלים שבספינה, נחשב כבית דירה, וכן בית שנהרס, ונשאר ממנו ב' מחיצות עם תיקרה ומעזיבה, או ג' מחיצות ללא תיקרה, נחשב בית דירה, וכן מערה שיש על פיה בניין שיש בו בית דירה, המערה נחשבת כבית דירה, ומק' הבה"ל בשם הגמרא, מדוע צריך להגיע שהמערה היא בית דירה, תיפו"ל שהבית דירה הוא בית דירה? ומביא ליישב מהגמרא, שמדובר באופן שבכל אחד מהם אין ד' אמות, ושניהם מצטרפים יחד לד' אמות.
סוכות שעושים שומרי הגינות ושומרי העיר, לא נמדדים איתה, כי במקום שהגנבים גונבים את הסוכות האלו, או שהגשמים שוטפים את הסוכות, לא נחשב כבית דירה, אבל במקום שהם קבועים וקיימים, הם נחשבים כבית דירה, ונמדדים עם העיר, והעיר נמדדת רק מהם ואילך.
ב' מחיצות שאין עליהם תקרה, אע"פ שגרים ביניהם, לא נחשב לבית, וכן גשר וקבר ובית הכנסת, ובית תיפלה של גויים, והאוצרות שאין בהם בית דירה, והבור, והשיח, ומערה, ושובך, ובית שבספינה שהוא דבר שאינו קבוע אלא הוא זז, ולפעמים הולכים בו חוץ לשבעים אמה, כל אלו וכיוצא בהם, לא מצטרפים עם העיר, ומסיים המ"ב, אם יש משני ראשי העיר בתים כאלו שהולכים ומתרחקים מהעיר, זה נידון כעיר העשויה כקשת, שאם המרחק ביניהם עד ד' אלפים אמה, נחשבים שתיהם כאחד, ואם המרחק יותר מכך, הם נחשבים כמו שתי מקומות חלוקים שא"א ללכת מאחד לשני, אא"כ הולכים דרך העיר עצמה.