מהיכן מודדים ים ונהר לעניין רשויות?

ט' בשבט תשע"ט - סימן שמ"ה - סעיף י"ח- סוף הסימן

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



מהי הגדרת 'כרמלית'?מה חידשו חז"ל בכרמלית כתוצאה מכך שהיא רשות מדרבנן? ומה נפסק להלכה לעניין מצב של 'מקום פטור' בתוך כרמלית? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שמ"ה סעיף י"ח במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

כל רשות שהיא נתונה לרבים, ולא ניחא תשמישתיה לרבים, הדין הוא, שזה מוגדר ככרמלית, וכגון, ים, בקעה, וצידי רה"ר, דהיינו, המקומות שהסוחרים מניחים בהם את סחורתם, או מקום המוקף מחיצות ואין בגובהם י' טפחים, וכן מקום ברה"ר שהוא מוגבה מקרקע רה"ר מג' ועד ט' או י' טפחים, כל זה מוגדר ככרמלית, ומן התורה אין רשות ששמה כרמלית, אלא יש רק שתי רשויות בלבד, רה"י ורה"ר, ומה שלא נכלל בזה, מוגדר כמקום פטור ואין בזה שום איסור, ורבנן גזרו, ונתנו לכרמלית דין של רשות בפני עצמה, ואסור להוציא חפצים ממנה אל רה"י או רה"ר, ואסור לטלטל בכרמלית ביותר מד' אמות.

כיוון שכרמלית היא רשות מדרבנן בלבד, חז"ל נתנו לכרמלית את הקולות של רה"ר וקולות של רה"י, נתנו לכרמלית קולות של רה"ר שכשם שרה"ר היא רה"ר רק עד י' טפחים, ולמעלה מי' טפחים היא מוגדרת כמקום פטור, כך כרמלית תופסת עד י' טפחים מקרקע הכרמלית, וכן נתנו לה קולות של רה"י, וכשם שרה"י לא נחשבת לרשות אא"כ יש בה חלל של ד' על ד', כך כרמלית נחשבת לרשות רק כשיש בה שטח שרוחבו ד' על ד' טפחים.

מדידת ימים ונחלים היא לא מהקרקעית, אלא משפת המים ולמעלה בגובה של י' טפחים, זה כרמלית, ולמעלה מזה הוי מקום פטור.

מקום פטור הוא כל מקום שאין בו רוחב של ד' על ד' טפחים, והגבהה ברה"ר, וכן תלולית עפר, ועמוד ברה"ר, אם גובהו פחות מג' טפחים, הוא כמו רה"ר, ואם הוא למעלה מג' ואין ברוחבו ד' על ד', הוא מקום פטור, וברה"י לא שייך מקום פטור, ולכן, אם יש ברה"י עמוד שגובהו אפילו מאה אמה, תמיד הוא ייחשב כרה"י, כיוון שרה"י עולה עד לרקיע, והמחיצות מקיפות את כל מה שבחלל המחיצות.

רשות המוגדרת ככרמלית, ויש בה מקום שאין בחללו ד' על ד', וכגון, עמוד גבוה מג' ואין ברוחבו ד' על ד', יש מי שאומר, שיש דין מקום פטור בכרמלית, ומותר להוציא ממנו אל כרמלית או לרה"ר ורה"י, ויש מי שאומר, שמקום פטור בכרמלית, המקום פטור נהפך לכרמלית, כיוון שאנחנו אומרים 'מצא מין את מינו וחוזר וניעור'.

להלכה אומר המ"ב כדעה ראשונה.

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים