הרב צבי וינברג
"וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְֹעִירִם גֹּרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל" (ויקרא ט"ז, ח')
כתב האבן עזרא: אם יכולת להבין הסוד שהוא אחר מלת "עזאזל" תדע סודו, וסוד שמו, כי יש לו חברים במקרא, ואני אגלה לך קצת הסוד ברמז, בהיותך בן שלושים ושלוש תדענו.
והאריכו הראשונים והאחרונים בפענוח דבריו שכתב "בהיותך בן שלושים ושלוש תדענו".
וכאן אביא בס"ד ב' ביאורים שאינם מפורסמים.
בס' קרן ישועה (לאדמו"ר רבי יהושע שפירא זצ"ל מבלאז'וב, מאמרי חודש אייר מאמר ג' הלולא דרשב"י עמ' כו ד"ה ובהיותי) מבאר: ששלושים ושלוש הכוונה לל"ג בעומר, וזאת על דרך הסוד, ע"פ כוונות האריז"ל בסדר עבודת יום הכפורים, עי"ש.
ביאור נוסף נמצא בקובץ דרושים (יו"ל ע"י אגודת הרבנים בפיטרעקוב תרפ"ד, דרוש מ"ה אות ה' עמ' ל') בשם הרב יוסף יודא לייב מינצברג זצ"ל מקאזניץ, שהכוונה היא על פרק ל"ג בספר בראשית בפר' וישלח, ששם מובא הפגישה בין יעקב לעשיו, ושם (פסוק טז) כתוב: וַיָּשָׁב בַּיּוֹם הַהוּא עֵשָֹו לְדַרְכּוֹ שֵֹעִירָה, וזה הסוד בשעיר לעזאזל שנותנים לשרו של עשיו את חלקו כדי שלא יקטרג.
והפסוק שלאחר מכן הוא: וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָֹה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת. שאנחנו לאחר עבודת יום הכפורים בשעיר המשתלח וכפרת העוונות, זוכים לסוכה.
ורמז בזה שהאותיות הסמוכות זה לזה נקראים "חברים", והאותיות שחברים לאותיות "סוכות" הם "עזאזל", וזאת אם אומרים אנו "אם למקרא", דהיינו שמחשיבים את המילה סוכות מלא (עם ו').
וזה הכוונה בדברי האבן עזרא שכתב: אם יכולת להבין הסוד שהוא אחר מלת "עזאזל" (שהם האותיות "סוכות", כי למעלה בשמים סידור האותיות הם בסדר תשר"ק, ושפיר קאמר אחר עזאזל) תדע סודו, וסוד שמו, כי יש לו חברים (אותיות סמוכות) במקרא (אם למקרא) ואני אגלה לך קצת הסוד ברמז, בהיותך בן שלושים ושלוש (פרק ל"ג בבראשית) תדענו.
(קב ונקי)