הרב יהודה לב שליט"א, מח"ס 'לב המועדים'
אמירת סליחות
"היה דוד המלך יודע שעתיד בית המקדש להיות חרב והקרבנות יהיו בטלים, והיה מצטער להם לישראל במה תהיה כפרה לעוונותיהם. אמר הקב"ה לדוד, בשעה שיהיו צרות באות על ישראל בעוונותיהם, יעמדו לפני יחד באגודה אחת, ויתוודו על עוונותיהם לפני, ויאמרו סדר סליחה ואני אענה אותם. ובמה גלה הקב"ה זאת? בפסוק: 'ויעבור ה' על פניו ויקרא' – מלמד שירד הקב"ה כש"ץ שמתעטף בטלית, ועובר לפני התיבה. וגילה לו למשה סדר סליחה" (אליה זוטא פרק כג).
זמן אמירת סליחות
יש הנוהגים לומר בלילה אחר חצות, ויש הנוהגים לומר באשמורת הבוקר, והטעם באשמורת הבוקר לפי דאיתא בפרק קמא דע"ז (ג, ב), שהקב"ה שט בי"ח עולמות בלילה וג' שעות אחרונות בבוקר, הוא שט בעולם הזה (ב"ח תקפא ס"ק ג).
אמירת סליחות לפני חצות
ב'מטה אפרים' (תקפא ס"ק ב) כתב, שהנוהגים לומר סליחות קודם חצות ראוי לבטל מנהגם, וכן הביא המשנ"ב (תקסה ס"ק יב) וז"ל: "אין לומר קודם חצות לילה שום סליחה וי"ג מידות בשום פנים ואופן".
והטעם מובא באחרונים בשם הקבלה, דאין לומר סליחות באותו הזמן, כיוון שלפני חצות לא נאמרה ההבטחה שי"ג מידות אינן חוזרת ריקם, אלא הווי כסתם תפילה (אגרו"מ או"ח ח"ב ק"ה).
במקום שא"א לומר סליחות אלא לפני חצות
יכול לומר קודם חצות, והטעם: כיון שלא נזכר איסור בגמרא לומר לפני חצות, אלא רק מדברי האחרונים, וכדי שלא יתבטל הסליחות לגמרי – אפשר לומר קודם חצות (ספר שמעתא דמשה, עיין אגרו"מ או"ח ח"ב קה כתב שהוי רק הוראת שעה).
ודווקא אמירת י"ג מידות יש להקפיד שלא לאומרן קודם חצות, אבל 'אשרי' ופסוקי 'לך ה' הצדקה' ו'שמע תפילה' מותר לאומרם לפני חצות (הגרשז"א הליכות שלמה עג' בדבר בהלכה אות ד).
סליחות ראשונות במוצאי שבת
מנהג בתפוצות ישראל, שסליחות של יום ראשון אומרים במוצ"ש, והטעם: כיון שאומרים את הפיוט "במוצאי מנוחה קידמנוך תחילה", וכן פזמון "רצה עתירתם בעמדם לפניך בלילות", וכדי שלא יראה כדובר שקרים אומרים במוצ"ש (ערוה"ש תקפא ד).
טעם אחר: לפי שבשבת יש שמחה, כיון שעוסקים בשבת בתורה וגם עונג שבת איכא, ואין שכינה שורה אלא מתוך שמחה של מצווה, ולכן טוב יותר להתחיל מתוך שמחה (לקט יושר מנהגי מבעל תרומת הדשן).
תענית ביום א' דסליחות
ביום ראשון של סליחות נהגו רוב העם להתענות (מטה אפרים תקפא ס"ק לו משנ"ב שם ס"ק טו), ורבים נהגו להתענות רק עד זמן מנחה גדולה, ומתפללים תחילה מנחה. ואדם חלוש יכול לסמוך להקל כן (מחצית השקל תקסב ס"ק י משנ"זוויתב שם ס"ק י).
חזן של סליחות [וימים נוראים], צריך מעיקר הדין שיהיה מעל גיל שלושים ויש לו אישה (שו"ע תקפא, ז).
והטעם מעל שלושים: דבן לוי מגיל שלושים ראוי לעבוד עבודה בבית המקדש, ותפילה כנגד עבודה (משנ"ב תקפא ס"ק יב).
טעם אחר: לפי שזה כבר נח מרתיחת הדם של בחרותו ונכנע ליבו (קצוש"ע קכח ז).
נשוי: דומיא דכהן גדול ביו"כ, שצריך שתהיה לו אישה, לפי שמשמרתו מן החטא (משנ"ב תקפא ס"ק יג).
ויהיו לו בנים, והטעם: לפי שהוא שופך לבו ומפיל תחנונים מקירות הלב (קצוש"ע קכח ז, מטה אפרים תקפא ס"ק כו, לבוש שם א).
נהגו שהחזן של ימים הנוראים הוא המתפלל סליחות בלילה ראשון
לפי שהחזן מקבל שכר על התפילות של הימים הנוראים, ומבואר בשו"ע (תקפה ה): "כל הנוטל שכר להתפלל בשבת ויו"ט, אינו רואה בו סימן ברכה". וב'שדה חמד' כתב בשם הגאון, שיש איסור משום שנוטל שכר מצווה, לכן מתפלל סליחות ולא מנחה, לפי דדבר ידוע הוא, שאין מקבלים שכר על זו (שלמי מועד ט), ונמצא מקבל שכר על הסליחות והשאר הוא בהבלעה (אלף למגן תקפה כד).
אומרים הסליחות רק ביום חול ולא בשבת
והטעם: לפי שאין אומרים תחנונים בשבת (מטה אפרים תקפא ס"ק יא).
הטעם שתקנו הפיוטים בלשון שאינה מובנת
כדי שלא ילמדו הגויים את השבחים ויבואו לשבח בה לאלוהיהם (שו"ת שערי אפרים סימן יג). ונשאל הגרשז"א האם מותר לבאר הפיוטים, והשיב שמותר, והטעם: לפי שכוונת ה'שער אפרים' היא רק על הנוסח המקורי (שלמי מועד).
ש"ץ המתפלל סליחות, מתפלל כשליח ציבור כל היום אפילו ערבית (שו"ע תקפא א)
ויש אומרים שגם מעריב שלפניו (משנ"ב תקפא ס"ק י"ד). ומנהג בחלק מהישיבות שרק שחרית ומנחה.
והטעם: לפי שאמרינן בירושלמי (פסחים פרק י ה"ו) 'המתחיל במצווה אומרים לו גמור' (לבוש תקפא).
טעם אחר: לפי שדרכם היתה, שמי שהתפלל התפילה ביום הסליחות בציבור – מתענה באותו היום, ולכן נהגו שהתפלל מי שהתפלל סליחות – שהוא ודאי מתענה (לבוש תקפא א, וא"ר שם כח).
טעם אחר: שהוא על פי הדרך שאמרו ביומא (דף כב, א) דמי שזכה בתרומת הדשן, זכה בסידור המערכה וסידור שני גזרי עצים, דכיוון דעבודת לילה היא – לא היתה חשובה בעניהם, לכן תקנו שתהיה להם גם זכות בסידור המערכה, ה"ה בתפילה, כיון שהסליחות אינן חשובות כשאר תפילות, לכן הנהיגו לתת להם פיצוי להתפלל כל היום (שו"ת בנין שלמה סימן לז).
ומיהו יש מקומות שאין נוהגים כן, והטעם:
לפי שבזמנם התפילה לא היתה חשובה, ולכן תקנו שיתפלל גם שאר תפילות, משא"כ היום שמתפלל יחד עם הציבור ורק מסיים הפרקים, כדי שיאמרו כולם בשווה, אין לו שום טירחא בזה, כי בלאו הכי יקרא הסליחות, ולכן לא תיקנו לתת לו פיצוי (שו"ת בנין שלמה).
וכן לטעם של ה'לבוש' משום שמתענה, בימינו שהדורות חלשים ואין הש"ץ מתענה ליתא להך מנהגא.
עמידה בסליחות:
טוב לעמוד בשעת הסליחות, ומי שאין בכוחו יעמוד לפחות באמירת 'א-ל מלך' וי"ג מידות (קיצור השל"ה, מטה אפרים תקפא ס"ק יח).
לשליחת תגובות לכותב הטור הרב יהודה לב, כתבו ל: [email protected]