השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מה ההיתר להכריז לציבור לפני תפילת שמו"ע של ערבית על אמירת יעלה ויבוא והרי זה הפסק בין הקדיש לתפילה? • שכח יעלה ויבוא בערבית מדוע אינו חוזר על התפילה? • מה הדין באופן שנזכר ששכח יעלה ויבוא לאחר ברכת 'המחזיר' ועדיין לא אמר 'מודים'? • ומה יעשה אדם שמסופק האם הזכיר יעלה ויבוא? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן תכ"ב סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
בתפילות ר"ח, ערבית, שחרית ומנחה, צריך להזכיר יעלה ויבוא בברכת 'רצה', ואומר המ"ב, שהש"ץ צריך להכריז ולהזכיר זאת לציבור בין הקדיש לתפילה, ואין זה הפסק, כיוון שהוא צורך תפילה, ואם לא אמר יעלה ויבוא בערבית, א"צ לחזור, כיוון שאין מקדשין את החודש בלילה, וממילא לא חל קדושת ר"ח בלילה, ואומר השו"ע, שלאו דווקא בליל א' של ר"ח, אלא גם בליל ב' של ר"ח, בין שר"ח יום אחד, ובין שהוא שני ימים, ואומר המ"ב, שבליל שני גם לא חוזר, שהרי עושים שני ימים ר"ח משום ספיקא דיומא, והלא אם ר"ח הוא ביום השני, נמצא א"כ שאין מקדשין את החודש בלילה, וקדושת ר"ח לא חלה על הלילה.
המ"ב מביא, שבתפילת ערבית שהוא לא חוזר, זה אפילו אם הוא הזכיר את שם השם של ברכת 'המחזיר שכינתו לציון'.
אם לא אמר יעלה ויבוא בשחרית ומנחה, הדבר מעכב, ומחזירים אותו, ומביא המ"ב נידון, ביחיד ששכח ולא הזכיר יעלה ויבוא בשחרית שצריך לחזור ולהתפלל, אבל הוא יתפלל עוד מעט מוסף, האם מוסף עולה לו במקום יעלה ויבוא, או לא? ואומר המ"ב, שאם נזכר קודם מוסף, חוזר, אבל אם נזכר אחרי תפילת מוסף, יצא בדיעבד, כיוון שהזכיר קדושת היום במוסף, אבל יש חולקים בזה, וסוברים, שיחיד שהתפלל מוסף ולא הזכיר יעלה ויבוא בשחרית, חוזר ומתפלל, ואין תפילת מוסף פוטרת אותו מלחזור ולהזכיר יעלה ויבוא בשחרית, אבל כיוון שנחלקו בזה האם מוסף פוטרת אותו מיעלה ויבוא, יעשה תנאי, שאם אינו חייב, יתפלל בתורת נדבה, ואם כשהתפלל שלש הברכות הראשונות, היה בדעתו להתפלל מוסף, ופתאום נזכר שלא הזכיר יעלה ויבוא בשחרית, ימשיך תפילה זו כשחרית.
אם נזכר שלא אמר יעלה ויבוא קודם שהתחיל מודים, יאמר במקום שנזכר, ואח"כ ימשיך 'מודים', ואומר המ"ב, שאם רק סיים ברוך אתה ה', ועדיין לא אמר 'המחזיר שכינתו לציון', יסיים 'למדני חוקיך', ויאמר יעלה ויבוא, ויתחיל שוב 'ותחזינה', ואם נזכר אחר שהתחיל מודים, הדבר תלוי, אם נזכר לפני שהשלים התפילה, חוזר לרצה, כיוון שכל ג' הברכות האחרונות נחשבות כאחד, ואם נזכר אחרי שהשלים תפילתו, חוזר לראש, דהיינו, כל עוד שהוא עסוק לומר תחנונים, נחשב כמי שלא סיים תפילתו, וחוזר לרצה, אבל אם כבר סיים לומר תחנונים, גם אם לא עקר רגליו, ולא חוזר ומתפלל אלא מ'רצה' כל עוד שהוא עסוק בתחנונים.
אומר הרמ"א, אדם שמסופק האם הזכיר יעלה ויבוא, לא חוזר ומתפלל, ומבאר המ"ב שהטעם הוא, כיוון שלא עוברים שלשים יום בלי הזכרת יעלה ויבוא, אין כאן חזקה גמורה שהוא שכח ולא הזכיר, אבל האחרונים חולקים וסוברים שבוודאי שלא אמר יעלה ויבוא, וחוזר ומתפלל, ובזה מביא המ"ב חילוקי דינים, ואומר, שאם מסופק האם הזכיר, חוזר ומתפלל, ואם בשעת התפילה היה ברור לו שהוא צריך להזכיר יעלה ויבוא, אלא שלאחר זמן מופלג נפל הספק בליבו אם הוא הזכיר או לא, לא חוזר ומתפלל, ואם הספק נפל בליבו מיד לאחר התפילה, חוזר ומתפלל.
ש"ץ ששכח להזכיר בשחרית יעלה ויבוא, מבואר בסי' קכ"ו, שא"צ לחזור משום טירחא דציבורא, ויסמוך על תפילת מוסף.