"אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו ויעזרכם…" (דברים ל"ב,ל"ח)
הרמב"ם בספר המצוות (לא תעשה קצ"ד) כ' שהזהירנו מלשתות יין נסך וזה לא בא כתוב נגלה בבאור, אבל אמרו בעבודה זרה (כט:) "אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם", מה זבח אסור אף יין אסור.
בסדר הדורות (ה' אלפים י"ח) מביא על ר' יחיאל מפריש שהיה מקורב מאוד למלך, ויקנאו בו השרים וילשינוהו באמרם שאם יגע המלך בכוס יין היהודי לא ישתה ממנו.ויהי היום ויתן המלך כוס יין ליהודי לשתות והשיב הרב "לא אוכל לשתות ברגע זה, אך טרם נסע משולחנך אשתה".ובהגיע עת רחיצת הידיים למלך אחר האוכל, רחץ ידיו על אגן זהב, ותכף לקח הרב המים ההם וישת לפני המלך והשרים.ויאמר הרב אליהם: "בשתיה הזאת אני חפץ שמותרת לי, אבל בכוס יין אינני יכול לשתות להיותו אסור לי מן התורה". והמלך שמר את הדבר ויאהבהו כפלים, וכדומה לזה שמעתי שאירע לרמב"ם ואחרים, ע"כ.