הרב צבי וינברג
"אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ" (בראשית י"ח, ג')
בגמ' שבת (קכז.): אמר רב יהודה אמר רב גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה דכתיב "ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך".
בשו"ת ויצבור יוסף (להג"ר יוסף שווארץ זצ"ל תרצ"ו, יו"ד סימן מ' אות ח') מביא בשם הרה"ק מרוז'ין זצ"ל, שהשוחט צריך להיות מכניס אורחים יותר משאר בני האדם. בהיות כי מעשה הזביחה אכזריות, אולם אם הוא כנגד זה בעל צדקה ומכניס אורחים, מוכח שעושה משום מצוות הבורא, משא"כ אם הוא בעצמותו אכזר נשקע במזלו דמאדים שנולד בו כדאיתא במס' שבת ונעשה "אדום".
והביא שם מעשה שהביאו שוחט לפני רב אחד שהתרעמו על כשרותו, וקודם שראה אותו הרב חקר אם הוא מכניס אורחים, ואמרו לו שלא. וידבר באלה הדברים: "וימאן אדום נתן את ישראל עבור בגבולו ויט ישראל מעליו", "אדום" זה השוחט שהוא ממזל מאדים, אם לא נתן את ישראל עבור בגבולו, אז "ויט ישראל מעליו" ואינו ראוי להיות שוחט, ע"כ.
(קב ונקי)