מדוע על שיתופי מבואות מברכים 'על מצות עירוב' ?

ה' תמוז תשע"ט - סימן שצ"ה- סעיף א'- סוף סימן שצ"ו

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

 


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



באיזה שלב מברכים על שיתופי מבואות ? האם יש מצוה להשתתף בשיתוף?מה הדין כאשר גבו השיתוף ולא  בירכו?כמה אמות יש לכל אדם מחוץ לתחום? ואיך מודדים את האמות האלו?שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שצ"ה סעיף א' – סימן שצ"ו עד סופו במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

שיתופי מבואות אינם רק היתר לטלטל לכל המעוניין, ואינם רק תקנה והיתר למי שרוצה להוציא כלים מהחצרות אל המבוי, או להכניס כלים מהמבוי אל החצרות, אלא יש מצוה על בני החצרות שבמבוי להשתתף בשיתופי מבואות, ומסביר המ"ב, פן ישכחו ויבואו לידי איסור טלטול, ואע"פ שבער"ש הם חושבים שהם לא יצטרכו לטלטל, ולכן הם לא עושים שיתופי מבואות, אין הדבר נכון, כיוון שיכול להיות שהם ישכחו ויטלטלו, ויוציאו כלים מחצר למבוי, או יכניסו כלים מהמבוי לחצר, ולכן מצוה לחזור אחר שיתופי מבואות.

בשעת השיתוף מברך 'על מצות עירוב', וטעם נוסח זה מבאר המ"ב, שגם על שיתוף שייך שם עירוב, כיוון שכולם מעורבים ומשותפים יחד.

כשעושה השיתוף אומר, בזה השיתוף יהיה מותר לכל בני המבוי להוציא ולהכניס מהחצרות למבוי, ומהם לבתים, ולכאורה, בכדי להוציא מהחצרות לבתים, זה לא קשור לשיתופי מבואות אלא לעירובי חצרות, ומבאר המ"ב, שמדובר כאן באופן שלא עשו עירובי חצרות, והדין הוא כפי שמבואר לעיל בסי' שפ"ז, שסומכים על שיתוף במקום עירוב.

זמן הברכה על מצות עירוב הוא בשעה שמקבץ אותו מבני המבוי, או בשעה שמזכה להם, והמ"ב שולח לסוף סימן שס"ו שמבואר שם, שיש דין לברך לפני קיום המצוה, ומביא שם המ"ב בשם הב"י והב"ח שסוברים, שבשעה שמתחיל לאסוף את המזון מדיירי המבוי או החצר, אז יברך, שזה עובר לעשייתן, דהיינו, קודם המצוה, ומביא שם שיש אומרים, שאדרבה, וגם אחרי שגמר לאסוף את המאכל מבני המבוי או החצר, יכול עדיין לברך, ובדיעבד יכול גם לברך אחרי שהוא זיכה לפני שנכנסה שבת, כיוון שלפני כניסת השבת עדיין העירוב לא חל, יוצא א"כ ג' שיטות, שלפי הב"י והב"ח יברך בתחילת האיסוף, וי"א שיברך כל עוד ולא זיכה, וי"א שבדיעבד אפשר לברך קודם כניסת השבת.

אם גבו לשם עירוב ושכחו ולא בירכו, הוי עירוב, כי אין הברכה מעכבת, ומוסיף המ"ב, שהוא הדין אם לא אמרו את הנוסח שע"י השיתוף יהיה מותר לכל בני המבוי להוציא ולהכניס מהחצרות למבוי ומהם לבתים, גם הדין הוא שזה רק עניין של לכתחילה ולא מעכב בדיעבד.

נאמר 'שבו איש תחתיו', מכאן למדו חז"ל, שגם אדם שיצא חוץ לתחום, יש לו ד' אמות שבהם יכול ללכת, ומבאר המ"ב, שגופו של אדם ג' אמות, ואמה נוספת בכדי לפשוט ידיו ורגליו, וזה אפילו למי שיצא חוץ לתחום, כיוון שמשה רבינו בשעה שאמר 'שבו איש תחתיו', התכוון למי שיצא חוץ לתחום.

מודדים לפי כל אדם באמה שלו, ואדם גדול צריך ד' אמות לפי מדות גופו שהם גדולות יותר, ומודדים בזרוע שלו שהיא גדולה יותר, ואם הוא ננס באבריו, נותנים לו ד' אמות בינוניות של כל אדם, שכל אחת מהם ו' טפחים, ומבאר המ"ב, שזה הולך על אדם שקטן בזרועו, אבל בגופו הוא בינוני, נמצא א"כ שהזרוע שלו קטנה ביחס לגופו, ולאדם כזה א"א למדוד את האמות בזרוע שלו, כיוון שהזרוע שלו קטנה ביחס לגוף, ולכן מודדים לו באמות בינוניות, כדי שלא יפסיד את השטח ע"י מדידה באמות שלו.

מודדים לו את האמות האלו באמות גדולות יותר, ברווח ולא בצמצום, ובשעה"צ מבאר, שמודדים את זה באמות שוחקות, ולא באמות עצבות, שההפרש ביניהם הוא חצי אצבע, ולד' אמות הוא שני אצבעות.

הרמ"א מביא, שד' אמות אלו, יש אומרים, שלא נותנים לו ד' אמות בלבד, אלא מקבל ד' אמות לכל צד, והוא באמצען, ודלא כהשיטה שסוברת שמקבל ד' אמות בלבד, ואומר המ"ב, שמקבל את הד' אמות לעבר פניו, ויש לו גם את הזויות, ועולה עוד אמה וג' חומשים, וזה לשיטה הראשונה שמקבל ד' אמות בלבד, והיינו לעבר פניו, וכן את האלכסון, וליש אומרים, מקבל ח' אמות והוא באמצען, ד' אחורה וד' קדימה.

הרמ"א אומר, שזה הכל לעניין ללכת לאדם שיוצא חוץ לתחום, אבל לעניין טלטול, מה שלמדנו לעיל בסי' שמ"ט שמותר לטלטל ברה"ר ד' אמות, כ"ע לא פליגי שמדובר בד' אמות בלבד ולא בח' אמות, רק שלגבי ללכת מחוץ לתחום, סוברים אותם י"א, שיכול ללכת ח' אמות ד' לכל רוח.

אדם שבכניסת השבת היה במקום מוקף מחיצות, הדין הוא, שכל אותו מקום כד' אמות, ויכול ללכת בכל אותו המקום, וגם מחוץ לאותו מקום אלפיים אמה, אבל רק אם המחיצות נעשו לשם דיורים, וגם אם הדיורים התבטלו, אבל מעיקרא המחיצות נעשו לשם דיורים, ואם המחיצות לא נעשו לשם דיורים, המקום לא נחשב כמוקף במחיצות.

בכל מקום שקידש עליו היום, אם הוא מוקף לדירה, אפילו אין בה עכשיו דיורים, כגון שנחרבה מדיוריה, אבל חומתה קימת, נחשב כולו כד' אמות, ואם אינו מוקף לדירה, עד סאתיים נחשב כולו כד' אמות, ואפילו שבת בתל גבוה או בקמה קצורה ושיבולים מקיפות אותה, נחשב ד' אמות עד סאתיים, אע"פ שאלו מחיצות שנעשו מאליהם, ואם זה נעשה לשם דיורים, אז אפילו יותר מבית סאתיים.

"אתם עוברים לכל השטויות בהודו, זה סימן שאתם מחפשים רוחניות!"
אנשים כמונו... מה לנו ולחזרה בתשובה?
"אני בטוח שהחרדים מאוכזבים מכך שהגשר נבנה תוך חילול שבת. תדעו שזה לא מדויק, ואני ומשפחתי הם דוגמא לכך"
"מי שמתפרנס מהציבור החרדי, צריך להיות טיפש כדי שלא להצביע לו"
"אמרתי להם שהייתה 'שיחה מוסרית' מהפרזידנט של פולין! הגיבו הבחורים: 'אוי, עוד פעם יענקל"ה והבדיחות שלו?!'..."
6 בבוקר, והנה דפיקות עזות נשמעות בדלת, ובפתח עומדים שוטרים...
המוני בית ישראל מצטרפים ללימוד 'הדף היומי בהלכה' עם תחילת לימוד חלק ה' במשנה ברורה
עוברות עשר דקות של סיוט, רבע שעה, חצי שעה. הבן־אדם כבר כמעט מתמוטט.
נכנסתי פנימה, היא דיברה. "אם היו לי חמישה מיליון דולר ביד, הייתי משלמת אותם בהנאה!"
למה אנו נופלים שוב ושוב בטעות הזו?
"ירושלים, ת"א, ניו-יורק, לונדון, פריז, יוהנסבורג, בואנוס-איירס, מנצ'סטר" – הנהלת 'דרשו' העולמית הודיעה על שורת מעמדי סיום הש"ס שיתקיימו ברחבי העולם עם סיום המחזור הי"ג בדף היומי
הנציגים החילוניים סוברים שבחודש אלול לא נוכל 'להיאבק על כל קול'
הקטע שהכי קשה ללוליין
למד בתיכון, האבא רופא שיניים, נרשם בר"ח אלול ל'אור ישראל' ... והתקבל.
היה נראה לי שרב החובל זומם משהו
הוא קופץ מהגדר, והסבא ...מתעלף!!!
נסעו לחו"ל, נתנו את הדירה לשכנים וכשפתחו אותה...
אם היה לי 'גישמאק' וטעם בלימוד, הייתי אוהב ללמוד. אבל זהו, שאין לי
אחרי שנים,הוא פוגש בכותל את חברו היתום מהחיידר,שישן איתו בספסל בביהכנ"ס
הוא היא תקוע על אם הדרך, בלחץ אטומי, מבט מיואש, ואז הוא נזכר במפתח המאסטר...

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים