השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
המשליך חמץ לבית הכסא מקיים מצות תשביתו? • האם מותר להשליך את החמץ לפני חזיר? • ומדוע שורפים את החמץ ביום ולא בלילה? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תמ"ה סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
מצות ביעור חמץ היא ע"י ששורף אותו, או מפורר אותו וזורה לרוח, או זורק אותו לים וכן לנהר, ואומר המ"ב, שהמקור לכך הוא מהפסוק בתורה, 'תשביתו שאור מבתיכם', ודרשו חז"ל, בכל דבר השבתה, ואם מדובר בחמץ קשה, כגון פת קשה, או חיטים יבשים שהתחמצו, מפררו ואח"כ זורקו לים, ואומר המ"ב, שאת הפת מפרר לפירורים, ואת החיטים מחתך או טוחן, כדי שיהיו נמסים במים, ויש שמקילים וסוברים, שבחיטים א"צ לחתוך, אלא מספיק לפזר אותם על פני המים, ואפשר לסמוך על זה בשעת הדחק, כגון שיש לו הרבה חיטים, וישהה עד שיבוא לחותכם או לטוחנם, וכמה פוסקים חולקים וסוברים, שגם פת שאינה קשה, אם רוצים לקיים תשביתו ע"י שמטילים אותה לים או לנהר, צריך לפרר אותה קודם, ולכן הסכימו האחרונים, להחמיר ולעשות פירור בכל מקום, גם בפת שאינה קשה, ולכן, אם משליכים את הפת לבית הכסא, מקיימים בזה מצות תשביתו, ואפילו פת קשה, אבל לא ישליכנו לפני חזיר.
אומר הרמ"א, המנהג הוא דווקא לשרוף את החמץ, ומבאר המ"ב, שחוששים לשיטת רבי יהודה, שמקיימים מצות תשביתו רק בשריפה, וכמו בנותר, ולכן צריך להחמיר, ודווקא לשרוף את החמץ, ולא לבער אותו בצורות אחרות, ומנהג זה הוא אפילו אם שורף אותו בזמן הראוי, דהיינו, בסוף שעה חמישית, או בכל שישית, גם אז ישרוף, ולא ישבית אותו בשאר השבתות.
טוב לשרוף את החמץ ביום, וכמו נותר ששורפים ביום, ועוד טעם לזה מביא המ"ב, משום שבשעת השריפה הוא צריך לבטל, וכך בשעת השריפה הוא יזכור לבטל את החמץ, ואם רוצה לשרוף את החמץ ככר בליל י"ד אחרי הבדיקה הרשות בידו, ואומר המ"ב, שכל ל' יום אם הוא שורף את החמץ, הוא מקיים מצות תשביתו, כיוון שכל ל' יום הסמוכים לפסח, חל עליו חובת ביעור.