מדוע לא אומרים תחנון בחודש ניסן ?

כ"ט אלול תשע"ט - סימן תכ"ט- סעיף ב' עד סוף הסימן

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



האם חתן וכלה הנישאים בחודש ניסן מתענים ביום חופתם? מדוע לא אומרים 'מזמור לתודה' בערב פסח?ומה נוהגים לעשות באסרו חג?שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תכ"ט סעיף ב' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

בכל חודש ניסן לא אומרים תחנון, ומבאר המ"ב שהטעם הוא, כיוון שי"ב הנשיאים הקריבו קרבנות בחלקו הראשון של חודש ניסן, ויום הקרבת הקרבן מוגדר כיו"ט, ולכן, חלקו הראשון של חודש ניסן, דהיינו, י"ב הימים הראשונים, מוגדרים במקצת כיו"ט, ובנוסף לכך, בערב פסח גם מקריבים קרבן, ולכן גם ערב פסח מוגדר כיו"ט, ובנוסף לכך, ימי הפסח גופא שהם בוודאי מוגדרים כיו"ט, ולאחר מכן אסרו חג, יוצא א"כ, שרוב חודש ניסן מוגדר כיו"ט, ולכן כל חודש ניסן כולו מוגדר קצת כיו"ט לעניין זה שאין בו נפילת אפיים.

בחודש ניסן בשבת במנחה לא אומרים 'צדקתך', כיוון שימי חודש ניסן מוגדרים כימים טובים, ומוסיף המ"ב, שלא אומרים בחודש ניסן את 'יהי רצון' שלאחר קריאת התורה, וכן, אין מזכירים בו נשמות, ולא צידוק הדין, ולא את הקדיש שלאחריו, וכן בער"ש ועריו"ט אחר חצות, לא אומרים את כל הנ"ל, אבל ער"ח וערב חנוכה אחר חצות שאינם מוגדרים כ"כ כימים טובים גמורים כמו שבת ויו"ט, אומרים צידוק הדין.

אין מתענין בחודש ניסן להזכיר בציבור, ומבאר המ"ב, שלשיטת השו"ע, יחיד יכול להתענות בימי חודש ניסן בימי שני חמישי ושני, אבל לא מזכירים את התענית בציבור, ולא עושים מי שברך, והבכורות מתענים בו בערב פסח.

שיטת הרמ"א, שאין אומרים צידוק הדין כל חודש ניסן, ונהגו שלא מתענים בו כלל ואפילו יחיד, אפילו לא תענית יארצייט, ואומר המ"ב, שאלו הנוהגים להתענות כל ערב ר"ח, לא יתענו בער"ח אייר, כיוון שהוא חודש ניסן, אא"כ מדובר בחתן וכלה ביום חופתם, שהם מתענים בחודש ניסן, ותענית חלום מתענים, ואומר המ"ב, שאדם שהתענה תענית חלום בשבת, מתענה ביום ראשון על כך ואפילו שיום ראשון חל בחודש ניסן, אבל תענית חלום שהתענה בחודש ניסן, לא צריך להתענות תענית על תעניתו.

לא אומרים בערב פסח 'מזמור לתודה', ומבאר המ"ב שהטעם הוא, כיוון שבזמן ביהמ"ק לא הקריבו קרבן תודה בער"פ, שהרי תודה באה עם חלות חמץ, וא"א להספיק לאכול את חלות החמץ מזמן שהוא הקריב את קרבן התודה ועד סוף זמן איסור אכילת חמץ של ער"פ, וכנגד זה בזמננו שחרב ביהמ"ק, לא אומרים מזמור לתודה בער"פ.

לא אומרים 'אל ארך אפיים' וכן 'למנצח', לא בער"פ ולא ביו"ט, ונוהגים להרבות באכילה ושתייה אחר החג, דהיינו 'אסרו חג'.   

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים