הרב צבי וינברג
"וַה' אָמַר אֵלַי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה". (דברים ל"א, ב')
ידוע ומפורסם שהגר"א מוילנא זצ"ל התחיל לעלות לארץ ישראל, ובאמצע הדרך חזר בו וסב על עקבותיו. הערכות שונות הועלו ונכתבו, מה הייתה הסיבה לביטול הנסיעה, וכיצד ידע כי לא ניתנה לו רשות לכך משמים? כמו שאמר לבנו (נדפס בהקדמת בניו לביאור הגר"א לשו"ע או"ח), שהפציר בו לגלות את הסיבה, "אין לי רשות מן השמים".
ישנה שמועה (מובא בס' "הגאון" עמ' 468 הע' 14) המספרת, שהגאון כבר ישב על האונייה בדרכו לארץ ישראל, אלא שלפתע נפל מידיו ספר תנ"ך ונפתח לנגד עיניו בפסוק: "לא תעבור את הירדן הזה", והגאון ראה בזה רמז, כי מן השמים מבקשים למנוע את נסיעתו.
בס' עליות אליהו (הערה פ"ו) כתוב: "שמעתי מפי מו"ר הגאון מ' אליהו זצ"ל, אב"ד דקאליש (הוא ר' אליהו רגולער תלמיד הגר"ח מוולז'ין), כי ברור לו ממעשים, וכן מכתב יד קדשו, כי הגאון נ"ע היה ניצוץ משה רבינו ע"ה, ועל כן לא נתנו לו רשות מן השמים ליכנס לארץ".
הרד"ל שם, תמה מהעובדה שרשב"י ועוד אחרים היו מנשמת משה רבינו ע"ה, כמבואר בס' הגלגולים (למהרח"ו פל"ה) ובכל זאת עלו ובאו לא"י?
ר' אברהם שמחה מאמציסלאב שם, גם פקפק בטעם זה, וכתב "לא שמיע לי, כלומר, לא סבירא לי, מכמה טעמים".
אולם בס' תולדות יצחק (לר' יצחק כהנא, תלמיד ר' אייזיק חבר זצ"ל עמ' ק"נ) כתב ג"כ כהר"א ראגולר עי"ש.
(קב ונקי)