מדוע נהג האר"י להתפלל מתוך סידור ?
כמה זמן צריך לפני התפילה צריך אדם להכין עצמו כדי שיוכל לכוון בתפילה?│ומתי יש עניין שלא לצאת מבית הכנסת?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תפילה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א' סימן צ"ב סעיף ח' – סוף סימן צ"ג]
לא יתפלל אדם מיד לאחר שהשתין
אדם שהשתין לפני התפילה, לא יתפלל מיד, אלא ישהה כדי הילוך של ד' אמות, ולאחר מכן יתפלל, והטעם, משום ניצוצות, ולאחר ששהה כדי הילוך ד' אמות, הניצוצות נבלעים בכסותו, ואחר כך אין בעיה להתפלל, וכן אדם שכבר התפלל, ולאחר התפילה יש לו צורך להשתין, ימתין כדי הילוך ד' אמות לאחר התפילה ואז ישתין, והטעם, משום שגם לאחר התפילה אדם עדיין נמצא בתוך האווירה של התפילה, ולכן, לא ראוי להשתין מים לפני שממתין כדי שיעור של הילוך ד' אמות, ומבואר במשנה ברורה, שאפשר להשתין מים אפילו באותו מקום שבו הוא התפלל, ולא צריך ללכת למקום אחר, ובכל זאת, מידת חסידות להשתין במקום אחר.
הכנה לתפילה
אדם צריך לשהות לפני התפילה שיעור של שעה, כדי שבאותה שעה יכין את עצמו לכוונת התפילה לכוון לפני המקום, ומביא המשנה ברורה, שחסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת מי"ב שעות היום כפשוטו, אבל שאר העם מספיק להם שעה מועטת, שהוא כדי הילוך ח' טפחים, וכן צריך לשהות לאחר התפילה, כדי שהתפילה לא תיראה כמשוי וכמו שמבקשים להיפטר ממנה, ומביא המשנה ברורה בשם סדר היום, שיש עניין לא לצאת מבית הכנסת לאחר התפילה כל עוד שיש בו עשרה בני אדם, ומביא המשנה ברורה, שהאר"י הקדוש היה נוהג להתפלל מתוך סידור כדי שזה יועיל לו לכוונה, וכן כדי שלא יבליע איזה נקודה, אבל הכל לפי מה שהוא אדם, ולכן, אדם שמרגיש בעצמו שהוא יכול לכוון בתפילה בלי סידור, אינו מחויב להתפלל מתוך הסידור.
תפילה מתוך אימה והכנעה
צריך להתפלל מתוך אימה והכנעה, ולא מתוך שחוק וקלות ראש, אלא מתוך דבר הלכה, וצריך להתפלל מתוך הלכה פסוקה, וכן יתפלל מתוך דברי תנחומים של מצוה, כגון גאולת מצרים, וכן 'אשרי' ששם כתוב, 'פותח את ידך', 'קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת', ואדם העוסק בצרכי ציבור, נחשב שעוסק בדבר הלכה שמותר לו להתפלל מתוך זה, ויש אומרים, שאינו צריך להפסיק מצרכי ציבור לצורך תפילה, משום שהוא עוסק במצוה שפטור ממצוה אחרת.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א