מדוע בשני ימים טובים העירוב צריך להיות קיים גם ביו"ט השני ?

כ"ח אב תשע"ט - סימן תט"ז- סעיף ב'

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



כיצד יעשה כדי לשמר את העירוב מיו"ט ראשון ליו"ט שני?למה צריך לערב באותה פת ליו"ט השני ולא יכול לערב בפת אחרת? ומדוע לא יברך על העירוב שמניח עבור יו"ט שני?שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן תט"ז סעיף ב' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה

שני ימים טובים, או שבת ויו"ט הסמוכים אחד לשני, לא מספיק שהעירוב קיים בין השמשות של יו"ט הראשון, אלא צריך שהעירוב יהיה קיים גם בבין השמשות של יו"ט השני, כיוון ששני ימים טובים הם שני קדושות, ולכן, גם אם העירוב היה קיים ביו"ט הראשון, אם הוא לא קיים בכניסת היו"ט השני, הוא לא חל על היו"ט השני, ואע"פ שעירב עירוב לרוח אחת לשני הימים ופירש כך, לא יועיל שהעירוב קיים רק ביום הראשון, כיוון שהם שני קדושות נפרדות, ומביא המ"ב, שבראש השנה זה לא כך, אלא שני ימים טובים של ראש השנה, הם נחשבים כיום אחד ארוך, וממילא מספיק שהעירוב היה קיים בכניסת ליל יו"ט הראשון, ומצד שני, אם הוא עירב בליל יו"ט הראשון לרוח אחת, אינו יכול לערב לרוח אחרת ביו"ט השני, כיוון שהם יום ארוך, וכמו שא"א לערב בשבת אחת לשני כיוונים שונים.

כיצד משמר את העירוב גם ליו"ט השני? בערב יו"ט, או בער"ש, לוקח מזון שתי סעודות, ומניח אותו בסוף התחום, או בעצמו, או ע"י שליח, ועומד שם כל הזמן ליד העירוב, ומשחשיכה, העירוב חל, ואז יכול ליטול אותו משם ולהחזירו הביתה, כדי שהעירוב יהיה קיים גם ליום השני, שהרי אם ישאיר שם את העירוב ליו"ט השני, העירוב עלול להיגנב או להיאבד, ואחרי כן יבוא שוב בסוף היו"ט הראשון, ויניח את העירוב כל בין השמשות של היו"ט השני, כדי שיחול על היו"ט השני, ואחרי כניסת היו"ט השני, אין צריך להחזיר אותו או לשמור אותו קיים, אלא יכול לאכול אותו או להחזיר אותו הביתה, ולכן אומר השו"ע, שצריך להניח שתי עירובין לשתי הימים, וצריך שהעירוב יהיה קיים גם בבין השמשות של היו"ט השני, כיוון שהם שתי קדושות, ואם נאכל העירוב בראשון, קנה העירוב רק לראשון.

עירב ברגליו בראשון, דהיינו, שהלך בערב יו"ט הראשון לסוף התחום, וישב שם כל זמן בין השמשות כדי לקנות שם שביתה, צריך לערב ברגליו בשני, וכשהוא קונה שביתה בסוף היו"ט הראשון בשביל היו"ט השני, אסור לו לומר שהוא קונה שם שביתה, כי זה הכנה, ואסור, אלא רק יעמוד באותו מקום, ויחשוב בליבו, ומוסיף המ"ב, שיכול לערב רק לאותה רוח שעירב ביו"ט הראשון.

אם מערב בפת, יכול לערב רק באותה הפת שמערב מאתמול, ורק באותו מקום ואותו הרוח, כיוון שאם הוא רוצה לערב בפת אחרת או למקום אחר, הוא צריך לקרוא לזה שם עירוב, ואסור לקרוא שם עירוב ביו"ט הראשון לצורך היו"ט השני, כיוון שזה הכנה, אבל כשמערב ברגליו, יש אפשרות שישבות שם ללא אמירה וזה יחול, משא"כ בעירוב בפת.

המ"ב מביא בשם הפמ"ג, שלא יכול גם לברך על העירוב של יו"ט השני, כיוון שעצם זה שהוא מברך, הוא מראה שהוא עושה עירוב לצורך היו"ט השני, ואסור, שהרי זו הכנה.

"אתם עוברים לכל השטויות בהודו, זה סימן שאתם מחפשים רוחניות!"
אנשים כמונו... מה לנו ולחזרה בתשובה?
"אני בטוח שהחרדים מאוכזבים מכך שהגשר נבנה תוך חילול שבת. תדעו שזה לא מדויק, ואני ומשפחתי הם דוגמא לכך"
"מי שמתפרנס מהציבור החרדי, צריך להיות טיפש כדי שלא להצביע לו"
"אמרתי להם שהייתה 'שיחה מוסרית' מהפרזידנט של פולין! הגיבו הבחורים: 'אוי, עוד פעם יענקל"ה והבדיחות שלו?!'..."
6 בבוקר, והנה דפיקות עזות נשמעות בדלת, ובפתח עומדים שוטרים...
המוני בית ישראל מצטרפים ללימוד 'הדף היומי בהלכה' עם תחילת לימוד חלק ה' במשנה ברורה
עוברות עשר דקות של סיוט, רבע שעה, חצי שעה. הבן־אדם כבר כמעט מתמוטט.
נכנסתי פנימה, היא דיברה. "אם היו לי חמישה מיליון דולר ביד, הייתי משלמת אותם בהנאה!"
למה אנו נופלים שוב ושוב בטעות הזו?
"ירושלים, ת"א, ניו-יורק, לונדון, פריז, יוהנסבורג, בואנוס-איירס, מנצ'סטר" – הנהלת 'דרשו' העולמית הודיעה על שורת מעמדי סיום הש"ס שיתקיימו ברחבי העולם עם סיום המחזור הי"ג בדף היומי
הנציגים החילוניים סוברים שבחודש אלול לא נוכל 'להיאבק על כל קול'
הקטע שהכי קשה ללוליין
למד בתיכון, האבא רופא שיניים, נרשם בר"ח אלול ל'אור ישראל' ... והתקבל.
היה נראה לי שרב החובל זומם משהו
הוא קופץ מהגדר, והסבא ...מתעלף!!!
נסעו לחו"ל, נתנו את הדירה לשכנים וכשפתחו אותה...
אם היה לי 'גישמאק' וטעם בלימוד, הייתי אוהב ללמוד. אבל זהו, שאין לי
אחרי שנים,הוא פוגש בכותל את חברו היתום מהחיידר,שישן איתו בספסל בביהכנ"ס
הוא היא תקוע על אם הדרך, בלחץ אטומי, מבט מיואש, ואז הוא נזכר במפתח המאסטר...

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים