מדוע בזמננו מתירים מבוי בטלטול רק ע"י צורת הפתח?

י"ז באדר ב תשע"ט - סימן שס"ג- מאמצע סעיף כ"ו בהגה "וי"א"- סעיף כ"ז

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

 


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



באופן שצד אחד במבוי סגור בצורת הפתח האם צריך צורת הפתח גם בצד השני?חבל הקשור בכניסה לרוחב המבוי מדוע אינו נחשב כקורה? ומדוע כותלי המבוי לא יכולים לשמש כקנים לצורת הפתח? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שס"ג סעיף כ"ו בדברי הרמ"א – סעיף כ"ז במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

באופן עקרוני, מבוי ניתר בלחי, בקורה, ובצורת הפתח, ואומר הרמ"א, שבזמננו נוהגים לתקן את המבואות רק בצוה"פ, ומבאר המ"ב, שכיוון שמבואות שלנו לא פתוחים להם בתים וחצרות, הם נידונים כחצר, וביאור הדברים הוא, שהרי למדנו בשיעור הקודם, שבשביל שיחשב למבוי, צריך שיהיו פתוחים אל המבוי חצרות ובתים, דהיינו, שתי חצרות שבכל אחת מהם יש שני בתים, ואם לאו, הוא מוגדר כרשות צנועה, והיינו חצר, שניתרת רק בפס ד' טפחים, או בשני פסים של שני משהווין, או בצוה"פ, ולכן מתירים את המבואות רק בצוה"פ.

צ"ב, כיוון שמבואות שלנו יש להם דין של חצר, א"כ שיותר גם בפס ד' או בב' פסים וכמו חצר? ומבאר המ"ב, שהמבוי שלנו ניתר דווקא בצוה"פ בלבד, משום שלפעמים ראשו פרוץ לרה"ר או לכרמלית, והוא מבוי מפולש, שאז אינו ניתר אלא בצוה"פ, וכן לפעמים הוא פתוח בפירצה של יותר מי' אמות, ובזה גם חצר צריכה דווקא צוה"פ.

דן המ"ב, שיתכן, שאפילו אם צד אחד מהמבוי סגור בצוה"פ, עדיין הצד השני יצטרך דווקא צוה"פ, כי זה המנהג שלנו שמתירים מבואות רק בצוה"פ בלבד.

עוד אומר המ"ב, זה הכל כאשר מדובר על מחיצות של המקום, אבל מקום המוקף במחיצות, אלא שיש שם דיורים של גויים שאוסרים על דיורי היהודים, והעצה היא להבדיל ביניהם, מכיוון שהמקום מוקף במחיצות, מועיל גם לחי או פס ד' או ב' לחיים משני הכיוונים כדי לחלק רשויות.

חבל הקשור למעלה בכניסה למבוי לרוחב המבוי, אין לו דין של קורה, שהרי קורה צריך שיהיה ברוחבה טפח, ואין ברוחבו של החבל טפח, אלא יש לחבל הזה דין של קנה מלמעלה, ויש לו דין של צוה"פ, שהרי למדנו בסוף סימן שס"ב, שלא צריך דווקא להעמיד קנה מלמעלה, אלא קנה מכאן ומכאן, וקנה על גביהם, והקנה על גביהם יכול להיות אפילו חוט או גמי, וכיוון שהחבל משמש כצוה"פ ולא כקורה, צריך להשלים את צוה"פ ע"י העמדת שני קנים משני הצדדים, והם צריכים להיות מכוונים דווקא תחת החבל, ואם אינו מכוון כך אלא הוא מהצד, זה צוה"פ פסולה, ולכן החבל משמש כקנה עליון, ויעמיד שני קנים מהצדדים שיהיו מכוונים תחת הקנה העליון, ואז יש צוה"פ, ואומר המ"ב, שמספיק שיש בקנים שבצדדים י' טפחים, והם לא צריכים לגעת בקנה העליון.

אומר המ"ב, אם יש גג שמפסיק בין החבל העליון לבין הקנים שבצדדים, זה פוסל.

עוד אומר המ"ב, הכתלים של הכותל, אינם יכולים לשמש כקנים מהצדדים, אלא יעמיד דווקא קנים מהצדדים.

כדי שחצר יהיה לו דין של חצר, צריך שאורכו יהיה כרוחבו, ואם אורכו יותר מרוחבו, יש לו דין של מבוי וניתר בלחי או קורה.

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים