השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
האם מותר בשבת לקבוע מקום לחליצה? • מה ההיתר להתחייב צדקה להקדש בשבת? • ומדוע לא עושים גירושין בשבת? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן של"ט סעיף ד' באמצעו במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אסור בשבת לחלוץ ליבמה, ומבאר המ"ב שהטעם הוא, שמא יכתבו שטר חליצה לחלוצה, ומוסיף המ"ב, שכתוב בשו"ע אבן העזר בהלכות חליצה, שהדיינים צריכים לקבוע מקום שבו יחלצו, וזה אסור בשבת, כדי שלא יהיה נראה כאילו דנים בשבת, ויכול לקבוע בליל מוצ"ש שתהיה החליצה ביום א', ואם יש צורך גדול, יכול לקבוע אפילו בער"ש בין השמשות על יום א' אם א"א בעניין אחר.
לא מייבמים בשבת, ומבאר המ"ב, כמו שמבואר לעיל בס"ק ט"ו שאסור לישא אשה בשבת כיוון שהוא קונה את אשתו לעניין מעשה ידיה, מציאתה וירושתה שהם שייכים לו, ומהאי טעמא אסרו לישא אשה בשבת כי זה נראה כמו מקח וממכר, ולכן אסור גם לייבם כיוון שקונה אותה להיות כאשתו, ועוד, שמא יכתוב כתובה.
אין כונסין בשבת, ומבאר המ"ב, שאסור להכניסה בשבת לחופה, כיוון שבזה קונה אותה לעניין כמה דברים וכנ"ל.
לא מקדישים בשבת שום דבר לגבוה, ומבאר המ"ב, שטעם הדבר הוא, כיוון שאמירה לגבוה היא כמסירה להדיוט, ויש בזה מקח וממכר, וכיוון שע"י האמירה החפץ יצא מרשותו ועבר לרשות גבוה, אסור בשבת, אבל מותר לאדם להתחייב צדקה להקדש, כיוון שע"י התחייבות הכסף לא יוצא מרשותו.
לא מעריכין בשבת, מבאר המ"ב, שלא יאמר 'ערכי עלי' או 'ערך פלוני עלי', כיוון שנותן להקדש כפי שניו והוי כמקח וממכר, והדבר צ"ב, שהרי קודם לכן אמר המ"ב, שלהתחייב להקדש מותר, וגם כאשר אדם מעריך את עצמו הוא רק מתחייב ומדוע אסור? ויש לעיין בדבר.
לא מחרימין, ויש בזה ב' סוגי חרמות, יש חרם לכהנים ויש חרם לבדק הבית, וכאן מדובר בחרם לבדק הבית, דהיינו, זו אותה פעולה של הקדש, ואדם שאומר, חפץ זה הרי הוא חרם לבדק הבית, הם נקנים להקדש, ומאותה סיבה שלא מקדישים בשבת כיוון שזה דומה למקח וממכר, כך אין מחרימין.
לא מפרישים תרו"מ, וכן לא מפרישים חלה, ומביא המ"ב בזה ב' טעמים:
א. זה דומה להקדש, והרי הוא מחיל על החלה שם של תרו"מ.
ב. זה כמו מתקן, שהרי לוקח פירות מקולקלים, דהיינו, טבולים, וע"י הפרשת תרו"מ הוא מתקן אותם, ואדם שעבר והפריש במזיד, אסור לכולם באותה שבת עד מוצ"ש מטעם קנס.
לא עושים פדיון הבן בשבת, ואומר המ"ב, אפילו כלי שווה ה' סלעים אסור לתת לכהן בשבת, כיוון שהדבר דומה למקח וממכר, ואומר המ"ב, שאם יוצא זמן הפדיון בשבת, אין לומר שיתן לכהן ה' סלעים בער"ש, ובשבת הפדיון יחול, אלא הדבר אסור, כיוון שהוא מפסיד את הברכה, ולכן ידחו את הפדיון לאחר השבת.
אין מגרשין בשבת, שמא יבוא לידי כתיבה, אא"כ מדובר בשכיב מרע שהוא חולה מסוכן, ורוצה לפטור את אשתו בגט כדי שלא תזקק לייבום, חששו חז"ל שתיטרף דעתו, והתירו לו לגרש בשבת אם הגט נכתב בער"ש.
כל מה שמבואר בסעיף זה, אם נעשו דברים אלו בשוגג, מזיד או מוטעה, מה שעשה עשוי, חוץ מהפרשת תרו"מ במזיד, שאסור לו ולאחרים עד מוצ"ש.