מדוע אסור להוליך חפץ ברה"ר כמה פעמים פחות פחות מד' אמות?

כ"א בשבט תשע"ט - סימן שמ"ט- סעיף ה'- סימן ש"נ- סעיף א'

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



באיזה אופן מותר להוליך חפץ כמה פעמים פחות פחות מד' אמות?אדם העומד ברה"ר, האם מותר לו להושיט ידו לרה"י לתוך ביתו ולקחת מפתח ולפתוח דלת בביתו? ומדוע אסור לאדם העומד ברה"י לשתות מים העוברים ברה"ר? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שמ"ט סעיף ה' – סימן ש"נ סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

אסור בשבת מדאורייתא לעקור חפץ ברה"ר, ולהעביר אותו ברה"ר ולהניח חוץ  לד' אמות, אבל בתוך ד' אמות מותר מדאורייתא ומדרבנן, וזה הכל פעם אחת בלבד, אבל אסור לאדם אחד להוליך חפץ ברה"ר כמה פעמים פחות מד' אמות, ואע"פ שבכל פעם ופעם עוקר ומניח את החפץ בתוך ד' אמותיו ומותר להעביר בתוך ד' אמות, בכ"ז חששו חז"ל, שיקרה פעם אחת שיעביר יותר מד' אמות, ויעבור על איסור דאורייתא, וחז"ל החמירו בתקנה זו ואמרו, שאפילו בין השמשות אסור, ואע"פ שבסי' שמ"ב כתוב שכל השבותין אסורים בין השמשות, אבל לא לגבי השבות הזאת של העברת חפץ כמה פעמים פחות מד' אמות, וגזרו גם בכרמלית, כיוון שאם נקל בכרמלית, קרוב הדבר שילך ד' אמות בבת אחת, או משום שכל דבר שאסרו ברה"ר אסרו גם בכרמלית.

כאשר מצטרפים שני הדברים יחד, גם בין השמשות וגם כרמלית שזה תרי דרבנן, יש מי שמיקל בזה שמותר להוליך את החפץ פחות פחות מד' אמות, אבל לפי מה שמבואר לעיל שהדבר מותר רק בצורך מצוה ובשעת הדחק, גם בזה יש להקל רק בצורך מצוה ושעת הדחק, אבל בלא"ה אין להקל בזה גם בתרי דרבנן.

המ"ב מביא, שגם כאשר אדם רוצה להניח פעם אחת בלבד, צריך שיניח ממש, ולא שיעמוד לתקן את משאו מעליו, שאז זה נקרא שמעביר את החפץ בבת אחת יותר מד' אמות.

חז"ל גזרו ואמרו, שאסור לאדם לעמוד ברשות אחת, ולעשות תשמיש ברשות שניה כאשר יש חשש שיעביר חפצים מרשות לרשות, דהיינו, אסור לאדם לעמוד בשבת ברה"י ולשתות מים שעומדים ברה"ר, כי חוששים שיביא את המים לרה"י שהוא נמצא בה, וכאשר לא מדובר בחפצים שאדם צריך, אין בזה בעיה, ולכן, מותר לאדם לעמוד ברה"ר, ולטלטל מפתח שנמצא ברה"י ולפתוח בו דלת ברה"י, כיוון שאין לו שום צורך במפתח ברה"ר.

מותר לאדם לעמוד ברה"י או ברה"ר ולשתות בכרמלית, ומבאר המ"ב, שכיוון שכרמלית היא רק רשות דרבנן, גם אם הוא יביא את המים מהכרמלית אליו לרה"י או לרה"ר, יש בזה רק איסור דרבנן, וחז"ל לא גזרו, כי זה גזירה לגזירה.

י"א, שהאיסור לשתות מים כאשר הם מונחים ברשות אחרת, הוא רק כאשר המים מונחים בכלים נאים.

כלל הדברים: אסור לאדם לעמוד ברשות אחת ולעשות איזה תשמיש ברשות השנייה אם יש חשש שמא הוא יביא את הדברים אליו, לפי שיטה אחת אפילו במים רגילים, ולפי שיטה שנייה רק במים שבכלים נאים, אבל, מותר לעמוד ברשות אחת ולהושיט ידו לרשות שניה, ולטלטל ברשות השנייה במקום שאין חשש שמא יקרב את הדברים אליו, וכגון מפתח.

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים