הרב משה גרין
בימות הקיץ, שהימים ארוכים, נהגו במקומות רבים שאף אלו המתפללים בכל ימות השבוע תפילת ערבית לאחר צאת הכוכבים, מתפללים בערבי שבתות לפני השקיעה, בשל השעה המאוחרת לילדים הקטנים, או מטעמי נוחות בעלמא.
והנוהגים כן יקפידו להתפלל מנחה לפני פלג המנחה; ובשעת הדחק, ניתן להקל להתפלל ערבית בציבור בבין השמשות, אף כאשר התפללו מנחה לאחר פלג המנחה. ולדעת הגר"א יש להמנע מלהתפלל ערבית לפני צאת הכוכבים. וכן מנהג רוב האשכנזים בארץ ישראל, שלא להתפלל ערבית לפני צאת הכוכבים.
והגרי"ש אלישיב הורה שאין (לאשכנזים) להקל בכך בארץ ישראל אלא במקרים מיוחדים, וכן הורה הגרש"ז אויערבך שאין להקל בכך, כיון שלא ראוי שבמקום אחד יהיה חול לזה ושבת לזה; אולם לדעת הגר"ש ואזנר והגר"נ קרליץ ניתן להקל ולנהוג כן אף בארץ ישראל.
[משנ"ב רסז, ג; ביאורים ומוספים דרשו, 6]