שמעו נא סיפור מדהים שהתרחש בפורים שנה שעברה. ילדה קטנה רצתה מאוד להתחפש ל'קוביה הונגרית'. ההורים המסורים הסכימו להצעה והשקיעו שעות רבות ליצירת תחפושת מוצלחת ביותר. התוצאה היתה אכן מופלאה וביום המסיבות של פורים צעדה 'הקוביה ההונגרית' באושר לכיוון בית הספר.
לפתע, באמצע הדרך, חלף במקום ילד בן 12 שהבחין ב'קוביה' המהלכת ונתקף בזעם בלתי מוסבר. הוא החל בועט בחזקה והרס במחי רגל את כל התחפושת. עבודה של עשרות שעות ועמל רב ירדו לטמיון. הילדה פרצה בבכי מר. עוברים ושבים הזעיקו את ההורים שהגיעו מיד, החזירו את הבת הביתה וניסו בכל כוחם להרגיעה ולהציל ככל האפשר את מה שניתן מהתחפושת ההרוסה.
האב שהיה מזועזע מהסיפור החליט ללכת למקום הלימודים של אותו ילד ולהתלונן עליו בהנהלה. הוא הגיע למשרד עם הילדה, והמנהל שאף הוא הזדעזע קשות, ביקש ממנה לזהות את הילד באחת מתמונות המחזור התלויות על קיר המשרד. ברגע זה בדיוק נפתחה דלת המשרד והברנש בכבודו ובעצמו הופיע בפתח.
'הנה הוא!' זעקה הילדה, והמנהל החוויר כסיד. הוא השתיק אותה מיד, פנה לילד בשאלה מה רצונו, ליטף אותו רכות ושילחו לדרכו. 'ילד זה' – הסביר המנהל בשקט לאב ההמום – 'אמו חלתה לפני כמה שבועות במחלה קשה. הבית שלו על גלגלים… לא היה מי שיסתכל עליו השנה בערב פורים. ביום של המסיבות, כאשר כל חבריו הופיעו מאושרים עם תחפושות שונות ומגוונות, הגיע הילד לכיתה בבגדי חול מרופטים ומקומטים. אמו ואביו לא יכלו לעזור לו כלום בענין. לא פלא' – הפטיר המנהל – 'שהוא נתקף בחמת זעם נוכח התחפושת המושקעת והמוצלחת של הקוביה ההונגרית ועשה את מה שעשה'…
באותו יום אחר הצהרים, החליטו ההורים של 'הקוביה' לעשות מעשה. הם עזבו את כל ההכנות לפורים בצד, שכחו ממשלוחי המנות והתיישבו להכין 'קוביה' חדשה עבור הילד המסכן. התוצאה היתה פעם מוצלחת ביותר. הרי אין חכם כבעל הנסיון. למחרת הם התקשרו להזמין את הילד לביתם לקבלת המתנה. הוא הגיע ונדהם לראות את התחפושת שעשו לו. גמגם בדמעות 'תודה רבה' ו'סליחה'… ויצא מהבית קורן וצוהל.
למדתי מהסיפור, מסכם בעל המעשה, כמה גדול מאמר חז"ל: "הווי דן את כל האדם לכף זכות", וכמה נכונה האמרה החינוכית: 'אין ילד רע, יש ילד שרע לו…'. בשורות טובות.
(הרב רפאל קלפהולץ, מדור 'ביטוי הולם' ב'המבשר' יום ד' כ' באד"ב תשע"ט)
מרגש!!!