יהודי פלוני הגיע לאמריקה במטרה לאסוף כספים למוסד מסוים. בהגיעו לשם יצא אל הכביש הסמוך לשדה התעופה ונעמד לחפש מונית.
נהגי המוניות השחורים שם הם דוגמת בני ישמעאל אצלנו, שהצד השוה שבהם – שדרכם להזיק ושמירתם עליך.
עצר מונית, הנהג השחור התענין: "להיכן אתה צריך?"
השיב: "לבורו פארק. כמה המחיר?"
הנהג זרק סכום מופרז. האיש התרעם וטען כי הסכום גבוה במיוחד. "בסך הכל לתחילת בורו פארק, לא צריך לעלות כל כך יקר", ככה דיבר איתו לכאן ולשם. בקיצור, עסק קצר של ויכוח, עד שבאו לעמק השוה. לפתע הכושי ברח לו, התניע את המונית ונסע לדרכו.
בריה משונה, כבר סיכמנו על מחיר והכל טוב, מדוע ברח?
טוב. בעוד שניות נוספות תגיע מונית אחרת. בינתיים הוא מסתכל מאחוריו אל המזוודות ומגלה כי אין מזוודות… גנבו לו את המזוודות.
באותו זמן הגיע למקום יהודי ממונסי בשם הרב נייהוז זצ"ל [הוא טמון בבית החיים פוניבז'] וראה לפניו יהודי מבוהל, מסתובב ומחפש בבהלה. התענין מה קרה, והאיש סיפר לו את שארע לו בדקות האחרונות, שנעלמו לו המזוודות.
הרב נייהוז אמר לו: "מה, אינך יודע? זו הדרך שלהם. הם שולחים נהג לבלבל לך את הראש – דולר פה דולר שם, אתה מתווכח איתו ובינתיים, עד שאתה עסוק איתו, מגיע רכב נוסף ובו כושי אחר, תופס את המזודות ובורח.
עובדה זו היא א מוראדיגער לימוד מוסר השכל. אחד מתכסיסיו של היצר הוא: אתה מתחיל לברך ברכת המזון והוא מיד נכנס ומבלבל לך את הראש – 'אסור לי לשתוק לפלוני על מה שעשה לי אמש', אחר כך מעלה בדעתך רעיונות כיצד לא לריב איתו, עצות כיצד לבוא עמו לעמק השוה, בינתיים ה'נודה לך ה' אלוקינו' ברח… אתה ממשיך לומר 'ועל הכל', והוא מעסיק אותך עם הסיפור, אתה מסיים ברכת המזון, ו…אבוי לי, להיכן נעלם ה'ברכת המזון'? גנבו לי אותו!
הנך מרגיש רגשות חרטה – וכי כך מקיימים מצות ברכת המזון?! מסתכל על עצמך בתמהון, אבל מה אפשר לעשות, ה"ברכת המזון" כבר נעלם ולא ישוב לעולם. הגנב הגדול העסיק אותך במשהו אחר. "בפיו ובשפתי כבדוני" ובינתים הוא גונב ממך את התפילה.
"ושמרתם את מצוותי" – תשמרו עליהן מהיצר הרע האורב לגנבם. שמירה מעולה!
(יחי ראובן)