שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק (דברים א טז)
סיפר הגאון רבי בן ציון פלמן זצ"ל: "התפללתי בבית הכנסת הגדול בבני ברק, לאחר התפילה ניגש אלי יהודי שפעם היה משתתף בשיעורים, ואמר שזוכר שבאחד השיעורים דיברנו על הנושא של לדון לכף זכות, והתעוררה לו עתה שאלה בנושא הזה שנוגעת לו למעשה. וכך שאל :
"'יש לי שכן בבנין שהיחסים שלי עמו אינם טובים, יש בינינו חילוקי דעות קשים בכמה עניינים שהתפתחו עד כדי ריב ממש. אותו שכן מחתן בשבוע הבא את אחד מבניו ושלח לי הזמנה לחתונה. אני פותח את המעטפה – והנה ההזמנה ריקה, ולא מודפס עליה כלום. איך שאני מכיר את טבעו של השכן, מתאים לו מאוד לשלוח בדווקא הזמנה ריקה, כלומר: תראה שאני עושה חתונה ואותך אינני מזמין… ועתה השאלה האם גם בזה עלי לדון אותו לכף זכות ולומר שבאמת הוא רצה להזמינני לחתונה, ובשגגה נכנסה למעטפה הזמנה ריקה'.
"כמובן אמרתי לו שבוודאי גם בזה ראוי לדון אותו לכף זכות, שהרי לא פותחים כל הזמנה לראות שבאמת מודפס על זה, וא"כ יתכן מאוד שהוא בא להזמינך בלב שלם ולא הבחין כלל שההזמנה הזו פגומה ואינה מודפסת
"למחרת אני חוזר הביתה ומקבל הזמנה לחתונה מידיד גדול. אני פותח את ההזמנה, והיא ריקה!
"חשבתי בלבי: מעולם לא קיבלתי הזמנה ריקה, ומה קרה שבדיוק היום קיבלתי כזו הזמנה? אלא הקב"ה מראה לי אות משמים שהתשובה שאמרתי לאותו אדם היא אמת. להראות לי שגם כשמקבלים הזמנה ריקה ויש את כל הסברות הישרות לדון לכף חובה, אעפ"כ צריך להתאמץ בסברות עקומות לדון לכף זכות. מיד הלכתי אל השואל והראיתי לו את האות משמים הנפלא הזה".
הגרב"צ פלמן זצ"ל שמר את ההזמנה הריקה הזו, ובכל השיעורים כשהיה מספר את הסיפור הזה, הביא אותה עמו והראה לכולם – הנה היא ההזמנה הריקה.
(שלמים מציון)