למה צריך שהעירוב יהיה דווקא בפת שלימה?

י' בניסן תשע"ט - סימן שס"ו- סעיף ו'- סעיף ח'

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

 


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



האם פת שלימה שהיא קטנה כשירה לעירובי חצירות?מהו השיעור שצריך להיות בפת? מה הדין כאשר חיבר פת חצויה בקיסמים? האם מותר לערב בקמח?ובאיזה אופן אפשר לערב בפת חצויה? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שס"ו סעיף ו' – סעיף ח' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

הפת שגובים מדיירי החצר לצורך עירובי חצירות, צריך שתהיה פת שלימה ולא חצויה, וטעם הדבר מבאר המ"ב, שחוששים שמא הדבר יביא לידי מחלוקת, שדייר אחד יאמר לדייר השני, אני הבאתי פת שלימה ומכובדת, ואתה מביא פת חצויה? ומוסיף המ"ב, שאפילו אם נתרצו כולם להביא פת חצויה, חוששים שמא יחזור הדבר לקדמותו שחלק יתנו פת שלימה וחלק יתנו פת פרוסה, ויבוא הדבר לידי מחלוקת, ומביא המ"ב בשם הפמ"ג שמסתפק לומר, שאפשר שאפילו בדיעבד לא מועיל העירובי חצירות אם העירוב נעשה בפת חצויה, ומסתבר שכ"כ חשוב שלא יבואו לידי מחלוקת וכפי שמבואר בסעיף ה', שצריך ששותפותם תהיה עריבה ונוחה.

פת שלימה אפילו קטנה, כשרה לעירובי חצירות, ופת דולה אבל חצויה, פסולה לעירובי חצירות.

צריך שיהיה שיעור בפת, והוא, או מזון ב' סעודות, או י"ח גרוגרות.

פת שניטלה ממנה שיעור של חלה, דהיינו, אחד מ - מ"ח, כשירה לעירובי חצירות, וגם אם ניטל מהפת שיעור של חלה אבל לא לצורך חלה, בכ"א כשירה לעירובי חצירות, ומבאר המ"ב, שהרי טעם הדבר שחז"ל אמרו לערב רק בפת שלימה ולא בפרוסה הוא, שמא הדבר יביא לידי מחלוקת, אבל אם הסיבה שהפת חסרה הוא משום שניטל ממנה שיעור לחלה, זה לא יביא לידי מחלוקת, כי הוא מבין שהפת היא שלימה, רק שהיה צריך לתקן אותה שתהיה ראויה לאכילה, וממילא גם אם האמת שהפת חסרה לצורך סיבה אחרת, זה לא יביא לידי מחלוקת, כיוון שיתלו שהסיבה שהפת חסרה זה לצורך חלה.

פת פרוסה שחיבר את חלקי הפת בקיסמים ולא נראית הפת פרוסה אלא נראית שלימה, כשירה, כיוון שכל הסיבה היא משום מחלוקת, ובזה שנראית שלימה, לא יבואו לידי מחלוקת.

אומר הרמ"א, פת צריכה להיות שלימה אחרי שנאפית, אבל אפשר לגבות מדיירי החצר מעט קמח מכל אחד, ולאפות מזה פת אחת שלימה, וכן המנהג, וצריך להזהר שיהיה בזה שיעור חלה, והו"א שכיוון שמצטרפים יחד להביא פת שלימה למצות עירוב, זה חשוב טפי ולא צריך שיעור, קמ"ל שגם באופן הזה צריך שיעור.

אם לא השתמשו בכל הקמח של דיירי החצר, הם גם מותרים לטלטל בחצר, כיוון שאדעתא דהכי משתתפים כולם, שגם אלו שבסופו של דבר לא השתמשו בקמח שלהם, גם עבורם מזכים את הקמח.

אחד שמערב בשביל כולם, אפשר גם בפת חצויה, כיוון שלא שייך בזה מחלוקת.

מערבין בפת אורז ועדשים כי רגילים לעשות מהם פת, אבל לא בפת דוחן, ומבאר המ"ב שהטעם הוא, כיוון שלא רגילים לעשות מזה פת, ולכן זה לא חשוב להשתמש בה לעירובי חצירות.

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים